דף הבית / חכמת הקבלה / שורשים רוחניים / באר עבור האנושות הצמאה

באר עבור האנושות הצמאה

שאלה: התורה מספרת על כך, שיצחק מצא בארץ גרר שתי בארות מים שנחפרו עוד מזמני אברהם, ואחר כך היו מכוסות. הבארות הללו עוררו ויכוחים עם הרועים המקומיים. אחרי זמן מה נחפרה באר חדשה שלא גרמה לשום ויכוח.

לאחר מכן, בא ליצחק אבימלך, מלך גרר, עם הצעת הברית. מדוע "אומות העולם" פתאום נהיו טובים ורצו לכרות ברית עם היהודים?

תשובה: מפני שיצחק התחיל את התיקונים שלו.

באר, זה בור בתוך האדמה, ארץ שמלאה במים. ואילו הבור שמלא במי החיים נקרא "באר החיים". "מים", הם המהות של תכונת ההשפעה שנסתרת ב"ארץ", כלומר ברצון. במילים אחרות, הרצון שלך מתחיל "להישפך" כך, שאתה מקבל דרכו "מים חיים", תכונת השפעה שמביאה חיים לכולם.

באופן כללי, הסיפור עם הבארות מראה, שאם אנחנו לפחות נתחיל להתעסק בעניינים שלנו, במשימתנו, לארגן את עם ישראל עבור תיקון העולם, זה מספיק. בעצם לא צריך לתקן את העולם, צריכים לתקן רק את עצמנו.

בפרקים ס"ו – ס"ז, ב"הקדמה לספר הזוהר", בעל הסולם כותב על כך, שברגע שעם ישראל יתחיל לתקן את עצמו, כלומר, להסתדר בהתאם לבורא, אז האור מיד יתחיל "להישפך" ממנו כמו מים מתוך הבאר, והאור הזה יתקן את כל שאר העמים. באופן כזה העולם ישתפר. העולם הרי אינו מסוגל להגיע לתיקון בעצמו, הוא לא יכול לעשות שום פעולה.

רק תארו לעצמכם: ישנו עם ששולט לגמרי ומנהל את העולם, ויתר העמים אינם מסוגלים לעשות כלום ורק מחכים שהעם הזה יעשה משהו.

הבעיה היא, באיזה אופן זה יתגלה. ההפרעות עלולות להיות עצומות. בינתיים אנחנו עוד יכולים להימלט איכשהו מאלה שמתנגדים לישראל. אבל מה אם התמונה הזאת תתגלה, וכולם פתאום יראו שיש המונים, שבעה מיליארד אנשים, ויש איזה עשרה מיליון שבהם תלוי הכול…

הייתי אומר כך: שבעה מיליארד הם כמו הגוף שבו טמונה תוכנית החיים. התוכנית הזאת היא העם היהודי כולו. ה"מסה" שלו אינה שייכת ל"גוף" עצמו של העולם, אלא דווקא ל"תוכנה". היא פועלת ברמה אחרת.

בכלל, התוכנה כשלעצמה ביחס לחומר היא מרכיב וירטואלי בלבד, זוהי סכמה, מערכת. אפשר לתאר את זה כך: התוכנה של החומר החלבוני היא ישראל, והחומר החלבוני עצמו, זה אומות העולם. ואם התוכנה הזאת אינה נכונה, רק תתארו לעצמכם אילו מחלות ובעיות נוצרות בתוך החומר!

כל ההיסטוריה מיסודה היא שיתוף פעולה מתמיד בין העולם לעם ישראל, בדומה לשני הסלילים בשרשרת דנ"א (DNA). אומות העולם ועם ישראל כל הזמן מנהלים תקשורת, מגע, מאמצים, משהו אחד מהשני. וללא הלחץ של אומות העולם על ישראל, היא לא הייתה יכולה להגיע למצב של "הבאר השלישית". יש כאלה ש"חופרים" את הרצון, ואחרים "מכסים". התפתחות כזאת נחוצה על מנת להגיע ל"מים חיים", לתכונת ה"בינה".

כעקרון, הבאר הראשונה מתייחסת לאברהם, השנייה ליצחק, והשלישית ליעקב. כאשר יעקב מתחבר, שהוא מהווה "קו אמצעי", אז מגיעים "מים חיים".

שאלה: כיצד זה קשור לחיים של היום? האם מוטל עלינו עכשיו לגלות את הבאר הזאת, המים החיים האלה?

תשובה: כן. אנחנו מתחילים "לשפוך" השפעה, וזה תלוי רק בחיבור שלנו. האיחוד של עם ישראל הוא מפתח לכול. רק הוא מסוגל "לחצוב באר" עבור העולם.

לחפור באר, זה אומר, להתעמק לתוך הרצונות שלנו. הם שליליים, רעים, הם מגלים את כל התשליל שנסתר בתוך האדם, בטבע שלו, בריחוק שלו מהבורא. אבל מוכרחים לעשות זאת, חייבים ליצור בתוך עצמנו ריגושים עזים של חיסרון לאור, לתכונת ההשפעה והאהבה. זה נקרא "באר ריקה" או "בור". דרך אגב, גם ביניהם יש הבדל. רק באדם תלוי מה הוא מחפש.

ובכן, כאשר אנחנו "חופרים באר" אנחנו משיגים את אותו המצב, את אותו העומק שבו מרגישים במידה מרבית את הייסורים בקשר לאהבה, השפעה, חיבור. אז מופיעה הלחלוחית הזאת שנותנת חיים…

כמו שבעלי החיים מרגישים היכן יש מים, כך גם האנשים הרגישו באותם הזמנים איפה צריכים לחפור ועד איזו רמה, כדי למצוא מים. אגב, יש במדבר שפע של מים, קיימים שם אגמים תת-קרקעיים שלמים. צריך רק לדעת איפה לחפור, ואז אין ממה לפחד, אפשר ללכת לכל מקום, כי תמיד תמצא מים.

שאלה: ההתעמקות העצמית הזאת היא הקירוב והחיבור בינינו?

תשובה: כן. זה מתקיים באותה המידה שאנחנו עושים מאמצים על מנת לגלות את תכונת ההשפעה, שנקראת "מים".

מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 14.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל בעיניים של יעקב
ישראל: התקווה לחיים חדשים
תתאחדו או תמותו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MOebw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest