כנס WE! העולמי בניו ג'רזי, שיעור מס' 7
שאלה: אם תתחיל מלחמת עולם שלישית, האם אנשים שבחרו בדרך הרוחנית יהיו מוגנים במידה מסוימת? או שכולם יחוו במידה שווה את המכות שהטבע יפיל עלינו?
נאמר "אם אין קמח אין תורה", אז כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים, שבמצב שייווצר אצל אלה שילכו בדרכנו, יהיה את כל מה שנחוץ לחיים, כדי להמשיך בהפצת חכמת הקבלה?
תשובתי: אנחנו צריכים לגלות את המצב היחידי המושלם שקיים, את עולם אין-סוף. ככל שאנחנו משתוקקים אליו יותר, כל אחד בנפרד, או בקבוצה, ככל שאנחנו נמצאים קרוב יותר לאור, ודאי שמצבנו טוב יותר. ועל העתיד אני צריך לדאוג בדיוק באותה המידה שבה ניתן לי לעסוק בעבודה הרוחנית הפנימית שלי, העבודה בקבוצה שלי ובהפצה לעולם. את כל השאר אני צריך להשאיר לבורא, לכוח העליון.
בעל הסולם כותב באחד ממכתביו על שני עקרונות שכאילו שוללים וסותרים זה את זה: "אם אין אני לי, מי לי" ו"אין עוד מלבדו". בכל מה שקשור להפצת חכמת הקבלה, התיקון העצמי, תיקון העולם והקבוצה, האדם חייב לומר: "אם אין אני לי, מי לי". ולאחר שהוא עשה כל מה שביכולתו, הוא צריך לומר: "אין עוד מלבדו".
מתוך שיעור מס' 7 בכנס בניו-ג'רזי, 03.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לגלות את האיחוד
לא עליך העבודה לגמור