דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "את האלקים התהלך נוח"

"את האלקים התהלך נוח"

הקדמה לספר הזוהר, "המצווה השנייה", סעיף 198: "כמ"ש, את האלקים התהלך נוח, אשר נוח היה צריך סעד לתמוך בו, כי היה נסעד ברוב טובה שהשפיע לו ה'."

"נוח", זאת אהבה התלויה בדבר. ככל שהבורא השפיע לו טובה, במידה הזאת הוא הרגיש יותר תלוי בבורא. ואף שנוח היה מודע לכל הטוב של הבורא והרגיש הודיה, אף על פי כן זאת הייתה דרגה של אהבה בלתי שלמה.

זאת כבר השגה רוחנית, כי אני מקבל מהבורא ומבין ויודע את זה. כמו שכתוב: "את האלקים התהלך נוח", כלומר הוא מבין ומודע למצב שלו, אבל יכול היה להתעלות למעלה ממנו, להשתחרר מהתלות של קבלת טובה. זה היה ידוע לו, כי ברגע שהיה מקבל משהו רע האהבה שלו הייתה פוחתת.

האדם לא יכול לעשות עם עצמו כלום: ברגע שהוא מקבל מכה הוא בורח מהבורא, מקבל משהו מתוק, אז מתקרב. אבל הוא לא יכול לעצור את עצמו מלעשות איזו תנועה אחרת קדימה או אחורה. הוא פשוט אינו מסוגל לזה, מפני שזאת תגובה טבעית של הגוף שלנו. הוא אינו יכול להכניס את היד לתוך האש, כי מייד ימשוך אותה חזרה בגלל הכאב. אדם לא יכול לעשות מאמצים שהם מעל לטבע שלו.

לכן, נוח זו דרגת ההכרה של האהבה התלויה בדבר. מי שמגיע לכזאת אהבה, מגיע לדרגת נוח. ולא צריך לזלזל בזה, כי זאת מדרגה גבוהה מאוד. הרי כתוב: "את האלקים התהלך נוח". אמנם אברהם לא היה צריך סעד לתמוך בו, כמ"ש, התהלך לפניי והיה תמים. כי התהלך לפניי, פירושו, בלי סעד, אלא לפניי. ואע"פ שלא תדע, אם אבוא אחריך לתמוך בך. זוהי אהבה שלמה, אהבה רבה. שאע"פ שאיני נותן לך כלום, מ"מ תהיה אהבתך שלמה. להידבק בי בכל לב ונפש."

אברהם הגיע לדרגת "בינה", אמונה, כוח השפעה. כלומר הוא כבר אינו תלוי בכמה שמקבל או בכמה שלא מקבל. וזאת עוד שאלה: מה יהיה אם הוא יקבל משהו שלילי? האם הוא ימשיך לאהוב את הנותן בצורה כזאת כמו שקיבל ממנו משהו חיובי? אבל לפחות, האהבה שלו כבר אינה תלויה בכמות הטובה שקיבל.

האור העליון כבר משפיע על האדם בצורה כזאת, שהוא מחזיק אותו ברמה שבה הוא מעריך את הבורא עצמו, את תכונת ההשפעה והאהבה ולא את התועלת שהיא מביאה לו. זאת אומרת, שהאדם מחלק את עצמו לשניים. החלק הראשון, זה החמור שבו (החומר שלו) שנהנה יותר או פחות, או בכלל לא נהנה. והחלק השני זה האדם שבו, מידת ההידמות שלו לבורא שנקבעת לפי כמה הוא מעריך את התכונות הנעלות, את האלוקות: את האהבה, ההשפעה, משהו שלמעלה מהאינטרסים האגואיסטיים הבהמיים שלו.

אברהם כבר מחולק לשני חלקים כאלה ואינו תלוי בכמות של התענוג שמקבל. זה כבר לא משפיע בשום צורה על ההערכה שלו כלפי הבורא, על האהבה שלו כלפי התכונה הזאת של השפעה ואהבה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, "הקדמת ספר הזוהר", 10.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לאהוב את האבא הקשוח
אהבה חלוטה מעל שנאה מדומה
ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5ZFx0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest