אתה על ה"חמור" או ה"חמור" עליך?

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "מוליך החמורים", סעיף פ"ה: "…ירדו רבי אלעזר אבי אבא מחמוריהם, ונישקו את מוליך החמורים. אמרו, "ומה כל החכמה הזו שישנה תחת ידך, ואתה מחמר אחרינו. מי אתה?". אמר להם, "אל תשאלו, מי אני, אלא אני ואתם נלך ונעסוק בתורה. וכל אחד יאמר דברי חכמה, להאיר את הדרך"".

שאלה: האם "מוליך החמורים", הדוחף מאחור, זוהי מדרגת שחובה לעבור בדרך שלנו, או שהוא יכול גם כן ללכת מקדימה?

תשובתי: זה משתנה בהתאם ליחס של האדם. תחילה הוא הולך קדימה, וה"חמור" שלו מאחור. אחר כך הוא מתחיל להבין שהוא מתקדם דווקא בזכות ה"חמור" שלו ולא בפני עצמו, וכל הדרך הזאת מורכבת כדי להעביר את ה"חמור" ממדרגה למדרגה, בעזרת הנקודה של האדם שכלואה בתוכו. אז "החמור" הופך להיות חשוב.

האדם יכול בקלות להתגבר על הדרך הזאת, כי הרי ה"אדם" הוא נקודת הבינה, הנקודה שבלב. אם היא אינה נמצאת בתוך האגו, אין לה שום בעיה לעלות, כי הרי היא ירדה במיוחד כדי לקחת את כל האגו הזה, את אותו ה"חמור", המלכות, הרצון לקבל, ולהעביר אותו למעלה. ולכן לא שני בני האדם האלה, ההולכים בדרך, החכמים האלה, שעליהם מספר ספר הזוהר, הם אינם חשובים, אלא ה"חמור" הוא שחשוב, עם כל המשׂא שעל גבו. ואם כך הוא הדבר, אז "מוליך החמורים" הוא החשוב. ושני החכמים האלה, הם סך הכול נקודה המשתוקקת להשׂיג את המטרה. נכון שזה גם חשוב, וכאן היא כל הבחירה החופשית של האדם, התחלת העבודה שאיתה הוא מסכים, הכיוון שלה. אך היישׂום של העבודה הזאת, הוא רק בזכות "המחמר".

אם בעזרת התורה (המאור המחזיר למוטב) הם אינם רוכשים קשר עם הכוח העליון הזה שבא כדי להעביר את האגו למעלה, הם אינם מתקנים את עצמם, את הדרך שלהם, ואינם עולים. כלומר, הם לומדים תורה על אותו ה"חמור", עם כל המשׂא הכבד שלו, בעזרת "מוליך החמורים". יוצא, ש"מוליך החמורים" בעיקרון מלמד אותם איך ללכת, לאן לגשת ובאיזו צורה. הוא הופך להיות המורה שלהם, דווקא המורה של החכמים האלה, ולא הם המורים של ה"חמור". ולכן הם בעצמם יכולים לעלות.

כאן יוצאת החדירה ההדדית של הבינה והמלכות. תחילה אני חושב שהדבר העיקרי זה שני החכמים (האדם שבי שצריך לעלות). אחר כך אני מתחיל לשׂים לב שהאדם הזה דרוש רק כדי להעביר את ה"חמור", ממרגלות ההר אל היכלו של הבורא. אחר כך אני מבין שהעיקר בכל העסק הזה הוא "מוליך החמורים", והוא צריך לעזור לי להוליך את ה"חמור". ובהמשך אני מבין ש"מוליך החמורים" דרוש לי כדי שהוא ילמד אותי.

כך מתחלפים התפקידים שלהם והחשיבות של כל אחד מהם. אך בסיכומו של דבר, הכול מתחבר יחד: אתה על ה"חמור", ה"חמור עליך", והכול מסתדר.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 10.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מוליך החמורים