קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בסופו של דבר, הדרך הרוחנית מובילה אותנו לגלות אהבה. והביטוי של האהבה הזאת הוא ההשפעה.
אם אני מגלה אהבה לעצמי, אני חווה שנאה לזולת. בכל מקום אני מחפש איך אני יכול להיטיב לעצמי, ולא אכפת לי אם זה בא על חשבון מישהו אחר. אני מוכן להתחשב עם האחרים רק אם אין לי ברירה אחרת. אם כן, כולנו נמצאים מלכתחילה באהבה עצמית ובשנאת הזולת.
לאחר מכן אני מתחיל לעבוד בקבוצה, נכלל בלימוד, בהפצה, ובאמצעות זה מעורר על עצמי את האור המחזיר למוטב. הוא ורק הוא משנה אותי ומשפר אותי. פעם אחר פעם אני מתחיל לקבל שינויים כלשהם, עד שפתאום אני מתחיל לחוות הערכה כלפי תכונת ההשפעה.
ואז אני צריך לקשור את התכונה הזאת עם הקבוצה, עם החברים. הרי דווקא ביניהם היא מתממשת. זהו כבר השלב הבא: כאן אני צריך לעבוד כנגד האגו שלי. עכשיו לא מספיק רק להתפעל מהאור העליון. כן, אני רוצה להשפיע, זה יפה, זה טוב, זה נותן לי איזושהי התרוממות…
– אבל אם אתה באמת רוצה את זה, אז תנסה להמחיש את זה בתוך הקבוצה, ביחס עם החברים.
– בבקשה, אני מוכן! אני כבר מתייחס אליהם טוב!
– כן? בוא נבדוק. קודם כל, באיזו תדירות אתה שוכח מהם?
הרי בחיים הרגילים, אם אני אוהב מישהו, אני כל הזמן חושב עליו. אימא לא שוכחת מהילד שלה. הוא כל הזמן תופס את המחשבות וההרגשות שלה. אז תבדוק: כמה זמן ביום אתה שוכח מהקבוצה, מהחברים, מהחיבור? עד כמה אתה רוצה להרגיש את עצמך בפנים, מחובר איתם, כדי לגלות שם, כמו בכלי, את האור המחזיר למוטב, ואת הרצון לאהוב?
תבין: אתה צריך לאסוף את הכול לאחד: גם את ההשתוקקות לאהבה וגם את הקבוצה.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ההשפעה – בלתי נראית, אך חשובה מאוד
אל תצפה שהעולם יאהב אותך
לא לצאת מתחת שליטת כוח ההשפעה
