אל תצפה שהעולם יאהב אותך

שאלה: ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בעל הסולם מתאר שני מצבים. במצב הראשי, כל העולם אומר לאדם שהוא צדיק, והוא מרגיש את עצמו כרשע. במצב השני הוא מגיע ל"פקיחת עיניים בתורה" והופך לצדיק אמיתי. כיצד כל זה קורה בפנימיות האדם? הרי מה ששקר במקרה אחד יכול להיות אמת במקרה אחר.

תשובתי: אם נאמר זאת בפשטות, אם כולם אומרים לך שאתה צדיק, תחשיב את עצמך לרשע, ואם כולם מאשימים אותך שאתה רשע, תחשיב את עצמך לצדיק.

למען האמת, לא חשוב מה אומר העולם. מה שחשוב הוא שגם במקרה הזה וגם במקרה האחר אני מרגיש גילוי. רק שבמצב הראשון זהו גילוי שקרי, ובמצב השני זהו גילוי אמיתי. אך כיצד ניתן להשתכנע בכך? כיצד ניתן לבדוק את זה? ובדיוק כאן עוזר לנו ה"סימן" של החכמים: אם העולם אומר לך שצדיק אתה, כנראה שזה לא כך. לפחות בנתון הזה אתה כבר יכול להשתמש.

ובאמת, אם האמת נמצאת אצלך, איך העולם יכול להסכים איתך? איך אתה מצפה שהוא יבין אותך, ילך לקראתך, יכבד אותך? להיפך, ככל שהוא יכיר אותך יותר, הוא ישנא אותך יותר. כמו כן, ככל שיהיה לו רע יותר, הוא ישנא אותך יותר. הרי אפילו אם לא תגיד לו שום דבר, הוא ירגיש שאתה לא מעביר לו את האור.

כך שאתה ממש נמצא בצרה. אין לך מה לצפות מהעולם. אתה צריך להשתדל לגשת אליו ולהשקיע בו את כל הכוחות, על אף שבתגובה תקבל ממנו ביזיונות – אתה בכל זאת צריך לעשות את זה. אין מה לעשות, זהו צער גידול בנים.

כלפי העולם אתה צריך להצטייר בצורה האידיאלית, על אף שבעיני האנשים התמונה תהיה הפוכה. הם, לפי טבעם, אינם יכולים לראות בך משהו טוב. זה יהיה סימן רע אם זה מה שיקרה. הרי בחכמת הקבלה אנחנו מדברים על התיקון האמיתי של האגואיזם, ולא סתם על חיבור יפה וטוב.

תנועת "הערבות" מדברת רק על החיבור, ולמעשה, גם זה לא פשוט, אבל עם זה עוד מסכימים מסיבות כאלה או אחרות.

אבל אם מדברים על התיקון האמיתי – זה עניין אחר לגמרי. אם הייתה מתגלה לנו המהות האמיתית שלו, היינו בורחים, מפני שלא היינו מסוגלים לסבול אותו. ובדיוק לכן אנחנו נמצאים בהסתרה. כל ההכנה שלנו למדרגות הרוחניות נחוצה כדי שנוכל לסבול את גילוי ההשפעה. פעם אחר פעם מראים לי כיצד עליי להשפיע: ככה, וככה, ואפילו ככה… וכל זה מנוגד לטבע שלי. "מה אתה רוצה? שבכל יום אני אעשה לעצמי חרקירי?". ולכן ההתעלות מעל הרצון לקבל יכולה להיות רק בעזרת האור העליון.

ובדרך הזאת אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ביחס לעולם, על אף שלא מדובר כאן על בדיקה מדויקת. לפי מה אני בודק האם אני יכול לגלות את הבורא או לא? – אנחנו בודקים זאת לפי הרצונות, לפי הכלים: האם באמת הרצון של הזולת הפך להיות עבורי חשוב יותר מהרצון של עצמי?

אפשר לבדוק עד כמה האדם קרוב יותר לרוחניות לפי מידת ההשפעה שלו לזולת, לפי המידה שבה הוא שקוע בהפצה. כי אם הוא מתקרב לעולם הרוחני, הוא לא יכול שלא להרגיש ששם, בעולם הסובב, נמצא הכלי הכללי שלנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 09.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שבירה: גרגיר של אור בכל רסיס
אתה מוכן להשפיע?
התיקון הוא לא עבורנו, אלא עבור העולם