דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / אתה ואני, ובנוסף גם כל העולם

אתה ואני, ובנוסף גם כל העולם

שאלה: בסדנאות אנחנו יושבים יחד ועובדים על שיתוף הפעולה בינינו. אבל מה אני צריך לעשות במשך היום, כאשר אין לי כזאת אינטראקציה עם החברים?

תשובתי: תתאר לעצמך, שאתה יושב איתם ביחד, בתוך מעגל המורכב מעשרה אנשים. איך היית מרגיש אותם, איך היית משתף פעולה באופן הדדי? למה דווקא כך? תמשיך לברר את היחסים שלכם, אל תפסיק את הדיונים. כי זו התבנית של הנשמה שתגדל אחר כך עד אין סוף. אין יותר שום דבר. דווקא שם, ביחסים ביניכם, אתה תברר ותגלה את כל עשר הספירות, את כל רשת העולמות. הכול נמצא שם ביניכם.

ניקח לדוגמה את הקשר ההדדי ביני לבינך במערכת הכללית. אם אנחנו נתאחד, אז אני אשיג אין סוף, כלומר שאין בינינו גבולות, אנחנו יחד.

עכשיו מפרידים בינינו חמישה "עולמות": "עשיה", "יצירה", "בריאה", "אצילות" ו"אדם קדמון". על ידי זה שאני מתקרב אליך, אני פוסע במדרגות של העולמות האלה, עד שמצמצם את המרחק לאפס ויוצא לעולם אין סוף.

הכול מתחיל ונגמר כאן, בקשר בין הנשמות. אין שום דבר אחר. והפלא הוא, שאם אתה באמת, מבלי לשקר לעצמך, סוגר את הפער עם מישהו אחד, אז אתה מתקרב גם לכל שאר המיליארדים. זה אותו הדבר, אין שום הבדל.

כי אנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית, אנלוגית, ולכן כל שאר הקשרים יתרכזו בקשר ביני לבינך. כל המערכת תציג את עצמה בינך לבין החבר שאליו אתה רוצה להתקרב.

מערכת אנלוגית דומה לתמונה הולוגראפית: כל פריט בה מורכב מכל השאר. כתוצאה מהשלמות הזאת אתה תצטרך לתקן את כולם, לקבוע את היחס שלך עם כל הנשמות, כדי ליצור קשר עם החבר הקרוב אליך.

לכן אל תצא מהתמונה הזאת של האיחוד הכולל, תישאר בה, כל הזמן תמשיך את הסדנה ותצליח. דווקא הסדנה מספקת לך עבודה הדדית. החברים יכולים לעורר אותך, להעלות את חשיבות המטרה בעיניך, לספק לך חומר דלק. הם הולכים לקראתך ואתה לקראתם. אתה רוצה וחייב להצדיק את החבר, איך שהוא לא ייראה לך. ואת העבודה הזאת, אפילו באופן פנימי, איפה שאפשר, לנהל עם אנשים אחרים.

שאלה: אז בשביל מה הם קיימים? למה שאני לא אעביר את כל החיים שלי במעגל עם החברים? יכול להיות שכל השאר הן סתם הפרעות שצריך להתעלם מהן?

תשובתי: לא, גם איתן אתה צריך לעבוד, רק בצורה אחרת. את כל התנאים החיצוניים אתה צריך לקבל כתיקוני נשמה, תיקוני הקשר עם האנשים האחרים. ואפילו אם אתה עובד בתור יערן באיזה יער ללא בני אדם, בכל זאת אתה צריך לברר את היחסים ההדדיים שלך עם האנושות: "בשביל מה ולמה אני עושה את זה?". בזה אתה שוב "ממשש", מברר את הנשמה שלך.

בכל המצבים והמקרים של העולם הזה אנחנו חייבים לראות רשת שדרכה אנחנו נכנסים לרוחניות. אתה לא יכול להתרחק מכולם ולהיות רק עם הקבוצה. כך או אחרת, אנחנו חייבים להיות מקושרים עם כל העולם, ובמיוחד בזמנינו, כאשר חייבים לתקן את כל העולם.

ולכן אתה חייב לעבוד, אתה חייב להתחתן, אתה חייב להיות קשור עם העולם ולהתכלל בסבל שלו. אז, כמו שכתוב, אתה תזכה לנחמת הציבור.

וחוץ מזה, אם אתה פונה לאנשים כדי להביא להם את שיטת התיקון, בצורות אלו או אחרות, בזה אתה נכלל בצורה מספקת בתוכם, כדי להמשיך את העבודה הפנימית. זו פשוט הזדמנות מצוינת ליציאה מתוך עצמך לקהל הרחב, כדי לכלול אותם אחר כך בתהליך התיקון של הקשר בינינו.

מתוך שיעור על שאלות ותשובות, 23.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
קשר הדוק יותר!
הסדנאות הן האמצעי המהיר ביותר להתקדמות
תפיסה מערכתית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest