אשליה מועילה ומזיקה

שאלה: אם הדמיון מפריע לגישה המדעית והוא מביא לדת או לפילוסופיה, אז כיצד ייתכן דמיון שעוזר למחקר מדעי?

תשובתי: בכללות, מה שעוזר לנו זה לא צורה מופשטת שמנותקת מהחומר, אלא צורת העליון שמתלבשת בנו.

בכל רשימו ישנם שני חלקים: מידע על הרצון של "היום" (רשימו דעביות) ומידע על האור של "מחר" (רשימו דהתלבשות). למשל, יש זוג רשימות: ג' דעביות/ד' דהתלבשות – 3/4. אם אתה מממש את רשימו 3, אתה יכול לקבל בו את צורת העליון מדרגה 4, וזה נקרא אשליה יצירתית. אתה מקבל אותו לא למימוש אלא כדוגמה בלבד. רשימו דהתלבשות מעורר בך צורה חדשה, עתידית, כיוון שהוא תמיד במדרגה למעלה מהמצב הנוכחי. "זיכרון" זה נשאר בנו מהתפשטות המדרגות ממעלה למטה, שבעזרתן עכשיו אנחנו יכולים לעלות.

האדם פועל כמכונה. אם קיימות בנו רשימות, אז בעזרתן אנו יכולים לפעול, ואם אין – אז איננו יכולים. אם נמחק לאדם את כל הזיכרון, הוא לא ידע להזיז אצבע במודע. ראיתם כמה חסר אונים תינוק שעתה נולד, הוא אינו יכול לעשות תנועה אחת הקטנה ביותר באופן מודע. הכול מגיע רק דרך הרשימות, ואם אתה במדרגה שלך מממש את הרצון שלך (רשימו דעביות), אז בתוכו אתה יכול לקבל את דרגת העליון שמתלבשת בך (רשימו דהתלבשות) כדוגמה. על בסיס זה פועלת האשליה שעוזרת לנו. זו אינה אשליה ריקה חסרת בסיס כלשהו, אלא צורה ממשית שעתידה להתממש.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 02.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ידע ואשליה
דחפים חשמליים של ספקות
מ"הפילוסופיה" להרגשה אמיתית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tFbiK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest