דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ארץ ישראל על המפה ובנשמה

ארץ ישראל על המפה ובנשמה

"אין ישראל נגאלין, עד שיהיו כולם באגודה אחת, ובא לציון גואל" (מדרש רבה).

כל ההיסטוריה של עם ישראל, שכובש את ארץ ישראל, זו השתקפות של כל הבריאה, של השבירה, ורק לאחר מכן מקבל את הזכות להיקרא "נברא". הרצון לקבל עצמו לא יכול להיות רע, אלא הכול מנוהל על ידי הכוונה. רק היא קובעת מה קורה עם הבריאה.

רק על ידי הכוונה שלו, הנברא גדל, מקבל עצמאות, הרגשה, הבנה, מרחיב את התפיסה של ה"כלים" שלו והופך להיות לאישיות עצמאית. והרצון לקבל והאור ניתנים לו בכמות בלתי מוגבלת.

כאשר הנברא מתחיל לעבוד, ומבין ששייך לכוונה ולא לרצון, אז זו היא תחילת ה"אדם". זוהי נקודת מפנה קריטית בהתפתחות של כל הבריאה. באותו הרגע, כאשר האדם מתחיל לקשור את עצמו עם הכוונה, הוא הופך להיות "אדם". כלומר, הוא מתעלה מעל לרצון שלו וקובע הכול בהתאם לכוונה: למי ולֵמה הוא רוצה לשייך את עצמו.

אנשים שקובעים הכול בהתאם לכוונה, שמפתחים דווקא אותה, ושלא שמים לב לרצון שלהם, נקראים "ישר-אל" (משתוקקים לבורא), ישראל. בזה הם מאוד נבדלים מבני אדם שרוצים להתפתח ולקבוע את חייהם בהתאם לרצון ולגודל המילוי שלו.

"רצון", זה נקרא "ארץ", ארציות, כלומר התקשרות לרצונות גשמיים ותחתונים. ואילו הנאמנות לכוונה, נחשבת לעליונה. לפי הקריטריון הזה העולם נקרא עליון או תחתון, נקבים מעלה ומטה.

אם אנחנו מתפתחים בהתאם לרצון שלנו, אז זוהי התפתחות טבעית על ידי ה"רשימות". הרצון להתפתח הוא זה שמחייב אותנו להשתנות, שזה נקרא התפתחות טבעית. אבל אם אנחנו מתפתחים על ידי הכוונה, אז ההתפתחות הזאת כבר תלויה בנו, היא לא מתרחשת באופן טבעי, "בעיתו", על ידי זרימת הזמן, בהתאם לתוכנית שנמצאת בטבע. זוהי התפתחות בדרך של "אחישנה", באותה המהירות שאנחנו בעצמנו קובעים.

התפתחות על ידי הרצון, זוהי התפתחות בהמית רגילה בדרגות הדומם, הצומח והחי, שבתוכן מתפתח האדם, בהתחלה גם כן בחוסר הכרה. ואילו ההתפתחות על ידי הכוונה, זוהי ההתפתחות האמיתית של האדם, ולכן הוא נקרא "אדם", מפני שמתקן את הכוונה שלו ועל ידי זה הופך להיות דומה לבורא.

הכוונה, שמכוונת לטובת הבורא, נקראת "ישראל" או "עם ישראל". הרצון שנמצא תחת שליטת הכוונה הזאת נקרא "ארץ ישראל". התיקון, שאותו אנחנו חייבים לבצע, זה העברה של הרצון שלנו תחת שליטת הכוונה על מנת להשפיע. כלומר, צריך לכבוש את "כל העולם" (את כל הרצון), שבזה אומות העולם מאשימות את ישראל, כלומר למקם את כל הרצון של עולם אין סוף תחת שליטת הכוונה לעשות נחת רוח לבורא. זה יסמל, שארץ ישראל התפשטה על כל הארץ.

מזה נהיה מובן, שארץ ישראל לא יכולה להיברא מייד בצורה מוכנה, כמו אזור גיאוגרפי על המפה, אלא הכול תלוי במוכנות האדם לתקן את עצמו ובהתאם לזה לכבוש גם כן מקום, שנקרא "ארץ ישראל", בדרגות הדומם, הצומח והחי, כלומר לקבל אותה, לרשת, במובן הגשמי.

מתוך שיעור על המאמר "ירושת הארץ", 15.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אזור מיוחד, שנכבש מהאגו
"נע ונד תהיה בארץ"
ההתנגדות האחרונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HsjMs

One comment

  1. כבוד הרב ,אני שומע לא מעט את הערוץ שלכם,יש דברים יפים מאוד ממש נוגע ללב ,אבל אני רואה את התלמידים שלך בערוץ ורוב התוכניות הם כל הזמן מאשימים אותנו הישראלים שאן שלום בעולם ביגללם ,מי נותן להם את הזכות להאשים אותנו בדבר כל כך משמעותי ,,אני שואל יותר מיזה ,למי הזכות להאשים מיהו בדבר שכזה ,נידמה לי שאלוהים אמר למשה ,מה לך לשפוט את עמי ,אז מה לכם אם כל הכבוד להאשים אותנו בזה ,הודה לך עם תיתיחס לנושא כל כך חשוב זה חג עצמאות שמח לכם ,

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest