אפסים ואחדים של הרצון

שאלה: מדוע בזמן הזדככות ה"פרצוף" נשאר בו "רשימו" על עביות של מדרגה יותר נמוכה: ג'/ד', במקום ד'/ד'?

תשובתי: ה"רשימו" קטֵן, מפני שאני מחליט לא לגעת יותר ברצונות כאלה.

לאחר שהחלטתי "להזדכך", לצאת מהעבודה הזאת עם הרצון, ה"מסך" שלי עולה ל"פה דראש" ובדרך מתרחשות בטישות עם האור. ובסופו של דבר מתגלה "רשימו" של מדרגה חדשה (ג'/ד') שלא היה בי קודם.

מערכת העבודה שלנו עם ה"רשימות" דומה למחשב, שבו יש רק אפסים ואחדים. היא עובדת רק עם אותו המידע שיש בה ברגע הנוכחי ולא חושבת אף לא צעד אחד קדימה. ברגע זה יש כאלה נתונים, ואני עובד איתם, ברגע הבא מופיעים נתונים חדשים, ואני אעבוד איתם ללא שום היסוס.

כי זהו הרצון לקבל, והוא מבין רק את מה שהוא מרגיש ברגע הנוכחי. המילוי הזה מצייר עבורו את העולם, את עצמו, את הבורא ועם זה צריך לעבוד, כמו שנאמר: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".

"רשימו ג'/ד'" מתייצב רק לאחר שאני מגיע ל"פה דראש", שבו יש אור מיוחד, "כתר דגוף", ולכן אני מרגיש איך בתוכי מופיע יחס חדש לבעל הבית.

להרגיש את "אור הרוח" במקום "אור הנפש", זה כמו להפוך לצומח מתוך דומם, הבדל עצום. כל היקום מלא בחומר דומם, והצומח קיים רק על פני כדור הארץ. הצומח נבדל מהדומם בזה, שכבר יש לו תגובה כלפי הבורא, שבעצמו נמשך לבורא.

זה הבדל הרבה יותר משמעותי מאשר בין אדם לבהמה. והוא מתגלה ב"פרצוף" רק לאחר שהוא מסיים את כל התהליך.

מתוך שיעור על "פתיחה לחכמת הקבלה", 04.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לידת ה"פרצוף"
התקדמות ב"אמונה למעלה מהדעת"
האור של המצב העתידי