אף אחד לא מחזיק אותנו במצרים!

מאמר מספר "שמעתי", קנ"ט, "ויהי בימים הרבים ההם":

"והענין הוא, שבאמת עבודת מצרים היה חביב עליהם ביותר. והו ענין "ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם"."

אנחנו בעצמנו לא רוצים לצאת ממצרים. המלחמה היא נגד הפרעה הפנימי שלנו.

"היינו, שאם ישראל תחת שליטת איזה אומה, אזי האומה הזו שולטת עליהם. ואין להם באפשרות לפרוש משליטתם. אם כן היו טועמים טעם מספיק בהעבודה הזו, ואי אפשר להם להגאל."

האגו שולט על המוח ועל הלב של האדם. אפשר לפתוח לו את כל הגבולות, אבל הוא בעצמו לא ירצה לצאת מהעבדות הזאת. הוא נאמן לפרעה יותר מכל המצרים. כי כלים דהשפעה שנכנסים תחת שליטת האגו, הם הופכים להיות עוד יותר מסורים לאגו הזה מאשר הכלים של הרצון לקבל עצמו.

הם לא רוצים לעזוב את מצרים ויש להם מסירות נפש בעבודה למען פרעה. האגו מחזיק אותם חזק מאוד, ודווקא הם הופכים להיות מאוד חזקים ועובדים נאמנים. כי אותו הכוח שניתן להם לעבודה הרוחנית העתידה ולמסירות נפש לכוח ההשפעה, עובד עכשיו במסירות נפש לכוח הקבלה.

אף אחד לא מחזיק אותנו במצרים, אלא אנחנו בעצמנו לא רוצים לעזוב אותה. אנחנו נהנים מהחיים שלנו עם הבעיות הרוחניות שלהם עוד יותר משאדם רגיל נהנה מהחיים הגשמיים שלו.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 18.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבדידות מחזיקה אותנו במצרים
רעב רוחני שאינו יודע שובע
מרגע לרגע