דף הבית / כלכלה / כסף / אף אחד כבר לא מנצח בתחרות הזאת

אף אחד כבר לא מנצח בתחרות הזאת

שאלה: בין היתר, אנחנו צריכים ליצור קשרים עם כלכלנים, והם פועלים לפי מודלים חישוביים מסוימים. אנחנו עדיין לא עיבדנו את המודל הכלכלי שלנו. מה האקסיומות שצריכות להיות בבסיסו?

תשובתי: לפני הכול, אנחנו צריכים לקבל את העובדה שהמודל הקפיטליסטי של 70-80 השנים האחרונות פשט את הרגל. המרוץ אחר הסחורות והשירותים אינו אפשרי יותר מכמה סיבות: המשאבים המתדלדלים, זיהום הסביבה, ובכלל, המערכת כולה אינה מתפקדת יותר. אנחנו כבר רואים בבירור שהיא מנוגדת להתפתחות הטבע. זה גם לא מציאותי להגדיל את הייצור והצריכה. להיפך, המגמה השתנתה כלפי מטה.

אנחנו עדיין ממשיכים לרוץ, אך לא יוצא לנו שום דבר. מטבע הדברים, החברה האנושית מתפתחת בכיוון שונה: לכיוון החיבור, שהוא כיוון שונה לחלוטין מהכיוון שאליו רוצים להוביל אותנו הכלכלנים האגואיסטיים. אבל אין מה לעשות: לא משנה מה הם יחשבו – בפועל הכול יוצא אחרת.

כתוצאה מכך, מצאנו את עצמנו במשבר, על אף שלמעשה זהו לא משבר, אלא מבוי סתום, שנובע מהמבוי הסתום במחשבה שלנו. אז תפקח את העיניים ותבין שהטבע מכוון אותך לכיוון שונה. יש לו תוכניות משלו, והתוכניות שלך לא יעצרו אותו. לילד עקשן לפעמים נותנים לעשות את מה שהוא רוצה, כדי שילמד מהטעויות שלו ובעצמו יראה שהוא מגיע למבוי סתום. אז גם האנושות נמצאת היום באותו המצב.

ולכן עלינו להשתמש בעובדות שנובעות מתוך הטבע עצמו: נדרש מאיתנו להיות מאוזנים איתו, וזה אומר שעלינו להתקדם לקראת כלכלה מאוזנת. אנחנו צריכים בהדרגה "לרדת מהעץ" וללכת בכיוון שונה לגמרי, לעצב את הפרדיגמה החדשה, ומתוכה להסתכל על החיים, על עצמנו, על חיי המשפחה, על התעסוקה וכן הלאה.

קודם כל, אין שום צורך שכל אחד יעבוד 8-10 שעות ביום. בשביל מה צריכים את זה? תראו מה קורה לילדים שלנו. עדיף שהם ישבו עם האימהות. כך זה היה מאז ומתמיד, ורק במאה האחרונה משכנו את האוכלוסייה הכפרית לערים ולמפעלים – גברים ונשים. אז תשחררו את האנשים מהעול הזה.

ואז גם הילדים יקבלו חינוך טוב, בעזרת הטלוויזיה והאינטרנט ה"מתוקנים". סוף סוף אמא תוכל להעביר איתם את הזמן, במקום למסור אותם לגן הילדים ליום שלם. האם זה תקין כאשר חודש-חודשיים לאחר הלידה הילד כבר נשאר מחוץ לבית מהבוקר עד הערב? בשביל מה צריכים את זה? מה התועלת מזה? מי מרוויח מזה? כל המיליארדים שהעשירים מרוויחים, חוץ מלמלא את חשבונות הבנק שלהם, גורמים בסופו של דבר נזק לכולם, וגם הם בעצמם מפסיקים ליהנות מכך.

ובכן, עלינו לעצב תפיסת עולם חדשה, מבט חדש על העולם: כולם עובדים במידה הנדרשת ליצירת איזון חברתי, ולא לשם ה"צמיחה" שכופים עלינו. הצמיחה האמיתית היא צמיחת היחסים בינינו, הרגשת החיים המלאים, ולא התחרות המפרכת. הגיע הזמן להפסיק להתחרות זה בזה תמורת פרסים מפוקפקים שנמסים לנו בין האצבעות.

אנחנו חייבים, מתוך ההכרה וההבנה שיגיעו כתוצאה מהחינוך, "להוריד את כולם לקרקע", לאחר הריחוף הממושך בענני האשליה. אחרת תגיע קריסה רצינית, ואנחנו נלמד מהצרות. אז עדיף ליזום את השינויים דרך החינוך ולהקל מעט את המכות שהחברה תצטרך לסבול.

פשוט אין דרך אחרת. הכלכלה החדשה צריכה להביא אותנו בהדרגה לצריכה מאוזנת.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מצווה אחת", 21.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
במה יעסקו המובטלים?
כלכלה לפי נוסחת האיזון
המתאגרף, המשקפופר, והצדק החברתי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest