המתאם בין הבורא לנברא

שאלה: האם בזמן קריאת ספר הזוהר עלינו לחשוב על האיחוד עם 99% מהאנושות או רק עם אלה שיש להם נקודה שבלב?

תשובתי: אנחנו צריכים לחשוב על כל השרשרת: "ישראל (מי שמשתוקק לבורא), אורייתא (המאור המתקן) וקב"ה – אחד הוא". לשם מה ניתנה התורה, המאור המחזיר למוטב? – על מנת לתקן את ה-99%. וישראל נמצאים באמצע, רק כדי לארגן את האור הזה, להכניס אותו לתוך הכלים ולבנות את הקשר בין הכלים שלהם לכלים של אומות העולם, כדי שהאור יוכל לעבוד דרך המתאם הזה, דרך המעבר הזה, ולתקן את אומות העולם. למעשה, אומות העולם הם המטרה, דווקא הם צריכים להיתקן.

ישראל עברו את השבירה, את כל ההכנה הנדרשת, וגם הם נמצאים במצב שבור וגרוע. הם התערבבו עם כל אומות העולם והתכללו בהם (וגם עדיין לא ידוע לנו מה קרה לעשרת השבטים האבודים), אך כל זה היה נחוץ כדי להתאים את מקור האור העליון לאומות העולם.

חייב להיות מתאם באמצע, כמו בינה שמתאמת בין המלכות לבין חכמה וכתר. כתר – זאת מחשבת הבריאה, חכמה – זהו האור שמחשבת הבריאה נותנת לנבראים, ובינה כבר מבינה, מקבלת, מרגישה ומתאימה לנבראים את הביצוע של המחשבה הזאת, על ידי ספירותיה העליונות והתחתונות (ג"ר דבינה וז"ת דבינה)

לכן, ישראל בכללות נקראים "בינה". מצד אחד הם צריכים להידמות לבורא, מפני שהם קיבלו את ההכנות לכך ב"זכות אבות". ומהצד השני, לאחר שבירתם, לאחר החורבן הרוחני של שני "בתי המקדש" וההתכללות עם אומות העולם בגלות, יש להם את המוכנות להתכלל גם באומות העולם. לכן הם יכולים להיות גם בג"ר דבינה (זה המצב שבו אנחנו נמצאים כלפי הלימוד, כלפי הקשר בינינו והקשר עם הבורא) וגם בז"ת דבינה (המצב שבו אנחנו פועלים כלפי אומות העולם: החינוך שלהם, ההפצה בקרבם, וכן הלאה).

ואומות העולם בעצמם הם כבר זו"ן שצריכים להיתקן. בתוך הזו"ן הללו שדורשים את התיקון יש גם את החלק שלנו – חלק הזעיר אנפין שבהם, וחלק המלכות – הם בעצמם. בצורה כזאת גם בהם יש כבר התכללות מהבינה. לכן, כשאנחנו לומדים, עובדים ומבצעים פעולות כלשהן, עלינו לקחת בחשבון את המערכת כולה. הרי סוף מעשה – במחשבה תחילה, ועלינו לראות את כל הבריאה הזאת ולהבין כיצד אנחנו משתלבים בה ומבצעים את פקודת הבורא, את התפקיד שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 25.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חלוקת היגיעה הרוחנית
משימתו של עַם "המשתוקקים לבורא"
אנחנו קובעים!