אנשים קרובים

מתוך הכנס הווירטואלי במוסקבה, שיעור מס' 1

שאלה: האם אני חייב להתחבק עם החברים, כפי שזה נהוג אצלכם?

תשובתי: בזמנו גם אצלי הייתה דחייה מאוד גדולה מלהתחבק עם גברים. אני בכלל לא מתייחס לאנשים שמביעים חיצונית את רגשותיהם. זה היה קשה מאוד עבורי. זמן רב לא ידעתי מה לעשות.

אבל אחר כך לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לחשוב: "לשם מה צריך את זה? לְמה זה צריך להוביל? מדוע מופיע אצלי כזה מאבק פנימי עצום? ואם באמת הייתי מרגיש שאלה הם הילדים שלי או אנשים קרובים מאוד?".

אם אתה רוצה לחבק בחורה, אז זה מובן, הרצונות הטבעיים המוּלדים מושכים אותך אליה. ועם החברים עדיין אין לך כאלה רצונות, מפני שאתה לא מרגיש אותם קרובים אליך.

אבל אם היית מוצא כזה אדם, שבאמת קרוב לך מאוד מבחינה פנימית, אז היית נמשך אליו באופן טבעי לחלוטין מבלי להתגבר על שום דחיות. לכן הכול תלוי בזה, עד כמה האדם הזה קרוב לך.

עם בחורה יחסים כאלה באים והולכים, זה הגירויים המיניים שלנו. ואילו עם החבר זה אחרת. כאשר אתה מתחיל להרגיש שבלעדיו אתה לא יכול להשיג את המטרה הגדולה ביותר בחיים שלמענה ירדנו לעולם הזה, שרק הוא יכול לעזור לך וכמו בצרור טיפוס על הר הוא מחזיק אותך ומושך כלפי מעלה, אז אתה תתייחס אליו אחרת.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הווירטואלי במוסקבה, 13.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אבן באבן
בלעדיך אני לא אשיג את המטרה
בצרור אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Qkxt8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest