דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אני מבולגן ועצלן. מה עושים?

אני מבולגן ועצלן. מה עושים?

אני מבולגן ועצלן
שאלתה של ורד: באופי שלי אני אדם מאוד מבולגן. יש לי שני ילדים קטנים, ואני מנסה בשבילם להכניס קצת סדר לחיים. הדבר מאוד מטריד אותי כי זה לא נעים לחיות בבית בתוך כאוס תמידי. בנוסף אני מאוד עצלנית. האם זה קשור לשורש נשמה או לאופי הגשמי, והאם לסדר יש שורש עליון?

תשובה: ודאי שלכל דבר יש שורש… אך אם נתחיל לטפל באופי הגשמי לפי שורשים עליונים, יעברו עוד שנים. לכן אינני חושב שכדאי להתרכז בזה. כשאדם מתחיל לפתח את הנשמה שלו על פי חכמת הקבלה, נוצרות בו כל אותן התכונות שהוא צריך בכדי להגיע למימוש המקסימאלי של עצמו.
משום כך, לא הייתי הולך לטפל ישירות בתכונות אופי כמו אי סדר ועצלנות אלא מתמקד בדבר אחד בלבד – לדעת מה תפקידי בעולם, בשביל מה אני חי, איך לנצל כל רגע לאותו תפקיד. השפעת הלימוד עליי תטפל בתכונות שלי, גם הגשמיות וגם הרוחניות. ואז, בצורה טבעית, אתפתח נכון.

הרי כך גם מתפתח עובר – אנו מספקים לו רק הזנה (כמו הדם שעובר מהאם אליו), והתוכנה הפנימית שבו קובעת כיצד יתפתח בדיוק. התפתחות כזו שונה לגמרי מהניסיון לדכא את עצמך, "את זה עליי לחתוך, והתכונה ההיא לא טובה…".

העיקרון שצריך להנחות אותנו הוא "חנוך לנער על פי דרכו", כלומר להסביר לאדם בכללות מהי המטרה של קיומו, לאן עליו להגיע. אחרי שנתת לאדם תמונה כללית, הצורה שבה הוא יתפתח תהיה באמת לפי טבעו. כך אני ממליץ לך להתייחס גם לעצמך.

(מתוך התוכנית "שאל את המקובל" 34. לצפייה בתוכנית המלאה)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Fjff2

3 comments

  1. שמעתי כח. לא אמות כי אחיה

    שמעתי תש"ג

    בפסוק "לא אמות כי אחיה". האדם בכדי להגיע להאמת, צריך שיהיה בהרגשה שאם לא ישיג את האמת, הוא מרגיש את עצמו ל מת כי רוצה לחיות. זאת אומרת, שהפסוק "לא אמות כי אחיה", נאמר על מי שרוצה להשיג את האמת.

    וזה סוד "יונה בן אמיתי", יונה מלשון אונאה, בן מלשון מבין, שמבין משום שתמיד מסתכל על מצבו שבו הוא נמצא, ורואה שאונאה את עצמו, ואינו הולך בדרך האמת. כי אמת נקרא להשפיע, היינו לשמה, והיפוך מזה אונאה ושקר, היינו רק לקבל, שהוא שלא לשמה. ועל ידי זה הוא זוכה אח"כ לבחינת "אמיתי", היינו ל האמת, וזה סוד "עיניך יונים". שהעינים דקדושה, הנקרא עינים דשכינה הקדושה, יונים, מרמים אותנו וחושבים שאין לה עינים חס ושלום, כמו שכתוב בזה"ק בסוד "עולמתא שפירתא דלית לה עינים". והאמת היא, שמי שזוכה להאמת, אז הוא רואה, שיש לה עינים, שזה סוד, כלה שעיניה יפות כל גופא אינה צריכה בדיקה.

  2. שמעתי ל. עיקר לרצות רק להשפיע

    שמעתי מוצש"ק ויקרא, תש"ג

    עיקר שלא לרצות שום דבר, רק להשפיע מטעם גדלותו ית', היות שכל קבלות נפסלות. ולצאת מבחינת קבלה אי אפשר רק ללכת בקצה השני, היינו בבחינת השפעה. וכח המנענע היינו כח המשכה, וכח המחייב להעבודה, הוא רק מטעם גדלות ית'. שצריכין לעשות חשבון, שסוף כל סוף הכוחות היגיעה מוכרחין לתת, אלא שע"י הכוחות האלו יכולין להביא איזה תועלת והנאה. זאת אומרת, עם הכח והיגיעה מה שהאדם נותן, יכול להנות גוף בעל גבול שהוא בחינת אורח עובר, או בעל נצחי, זאת אומרת שהמרץ שלו נשאר בנצחיות. וזה דומה שבן אדם, אם יש בכוחו לבנות מדינה שלימה והוא בונה רק צריף שע"י רוח חזק הוא נהרס, ונמצא שכל הכוחות הלכו לטמיון. מה שאם כן אם נשאר בקדושה, אזי כל הכוחות נשארים בנצחיות, ורק ממטרה זה הוא צריך לקבל כל היסוד לעבודה, והשאר יסודות פסולים.

    וכח האמונה מספיק שהאדם יכול לעבוד בבחינת השפעה, היינו שיכול להאמין שהבורא ית' מקבל עבודתו, אפילו שעבודתו בעיניו אינו כל כך חשוב, מכל מקום הקב"ה מקבל את הכל. שכל עבודות איך שיהיו, רצוי ומקבל לפניו, אם האדם מיחס את העבודה אליו ית'. וכך, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה על בחינת קבלה, אזי האמונה אינו מספקת לו, זאת אומרת שיש לו אז ספיקות בהאמונה. והטעם הוא משום שהקבלה אינו אמת, זאת אומרת, שבאמת אין לו להאדם שום דבר מהעבודה, רק להבורא ית' יהיה מהעבודה שלו. לכן, הספיקות שלו הן אמת. היינו, אלו המחשבות זרות מה שעולים במוחו, הם טענות אמיתיות. מה שאין כן, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה ללכת בדרכי השפעה, בטח שלא יהיה לו שום ספיקות בהאמונה. ובאם שיש לו ספיקות, אז הוא צריך לדעת, שבטח שאין הוא רוצה ללכת בבחינת השפעה, שעל השפעה מספיק לו האמונה.


  3. כל המציאות הזאת נועדה כדי להגיע לעליון.

    זה הסדר האמיתי בתוך כל הבלגן.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest