דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מוכרחים להרגיש אחד את השני

מוכרחים להרגיש אחד את השני

מתוך שיעור הכנה לכנס בקרסנויארסק.

שאלה: יש לנו קבוצה וירטואלית מחוברת ומלוכדת מאוד. היינו מאוד רוצים שגם הם יהיו נוכחים בכנס. איך לעשות את זה וירטואלית בצורה הטובה ביותר?

תשובה: לפי חכמת הקבלה אין ביקום שום דבר חוץ מהרצון לקבל, והאור שמשפיע על הרצון הזה. האור, כאשר הוא פועל על הרצון, מעורר בו את ארבעת השלבים של ההתפתחות שמתגלים בארבעת השלבים בעולמות: "אצילות", "בריאה", "יצירה", "עשיה".

אבל כדי להיות עצמאי מהאור הזה, צריך לצאת משליטתו. לכן, הרצון, שנשבר בשלב האחרון, נופל למצב שבו הוא בכלל לא מרגיש שום קשר עם האור. המצב הזה נקרא "העולם שלנו". כלומר, העולם שלנו, זה רצון שהתדרדר עד לנקודה שבה הוא מרגיש רק את עצמו, ללא שום קשר עם מי שמנהל אותו, מי שמשפיע עליו. זהו המצב שאנו מכנים "העולם שלנו", "העולם הזה".

למעשה, אין שום הבדל בין העולם שלנו לבין העולם הרוחני. רק אם אתה נמצא בכל אחת מ-125 המדרגות של העולם הרוחני, הקשר בין שני הכוחות מתגלה באופן גלוי, בתוך הרצון. הרצון מרגיש את מי שמשפיע עליו, מדוע, כיצד, ולשם מה. הוא נמצא בדו-שיח עם הבורא. במילים אחרות, כוח הקבלה, כוח הרצון וכוח ההשפעה, הכוח של הבורא, האור, נמצאים בתוך הרצון עצמו בצורה גלויה.

אבל בדרגה שלנו, הדרגה האחרונה, הצורה הגלויה הזאת אינה קיימת, הרי התרחש ניתוק. ולכן העולם שלנו מורכב רק משלושה סוגים של רצון: דומם, צומח, וחי. ודרגת האדם לא קיימת בו, משום שהיא כבר שייכת לרמה הבאה, הרוחנית, ל- 125 המדרגות הרוחניות.

העולם שלנו הוא חשוב מאוד, מפני שכאשר אני מתחיל לעסוק בהשגת העולם העליון, אני חייב להיות עצמאי לחלוטין, לא כפוף לו. "עצמאי", זה אומר להיות מנותק, נחתך ממנו, בחוסר ידיעה, חוסר הבנה. אם אני מתקיים בצורה כזאת, אז אני יכול לעשות פעולות משלי עצמאיות לחלוטין, לא תחת ההשפעה של האור העליון, אלא משום ש"כך החלטתי בעצמי".

לכן העולם שלנו הוא חשוב ביותר. הרי, כל מקובל, לא משנה באיזה מדרגות של העולם העליון הוא נמצא, חייב להמשיך להתקדם בהיותו בתוך הגוף, כלומר, בהרגשת המדרגה האגואיסטית הנמוכה ביותר, וממנה לעלות.

נניח, שאני נמצא במדרגה הרוחנית מס' 20. על מנת לעלות למדרגה ה- 21, אני חייב לאבד לחלוטין את המדרגה ה- 20 ולהיות כמו כולם בעולם הזה, להרגיש רק אותו, וממנו לעלות למדרגה הבאה. ובמעבר למדרגה ה- 22 שוב ליפול עד הסוף, עד לעולם הזה, וממנו להתחיל את העלייה מחדש.

אי אפשר להשיג שום מדרגה רוחנית ושום מעבר בין המדרגות, אם אתה לא נמצא בהרגשה שנקראת "העולם הזה", "העולם שלנו". אנשים חושבים: "עכשיו אני אתנתק מהעולם הזה, ולא אכפת לי משום דבר. אני אעוף לי שם ואתקדם. למה אני צריך את המגע הפיזי עם החברים…?". ובזה הם טועים לחלוטין. אנחנו נזדקק לקשר הזה. לא נוכל לברוח ממנו לשום מקום!

כמה תשומת לב השקיעו המקובלים בלתאר את סדר הקבוצה, איך היא צריכה לשתף פעולה, איך להיפגש, על מה לדבר. נאמר על ההזדמנות היחידה לעלות לעולם העליון – אם הקבוצה מקנה לך את הכוח, את חשיבות המטרה, חשיבותו של החיבור, החשיבות להתבטל לפני האחרים.

כשאתה כל הזמן נמצא בקבוצה ומשתתף בה באופן פעיל, אתה יכול לשלוט בעצמך, ולא באופן תיאורטי, דרך האינטרנט, שבו תמיד אפשר להסתתר, אלא באופן מעשי – כאשר אתה יכול להסתכל לחבר בעיניים או להסיט מבט, כאשר אתה יכול לחבק אותו או שהוא דוחה אותך. בלתי אפשרי לעשות את זה בצורה וירטואלית. ובלי זה אי אפשר. אם אנחנו מדברים על השיטה של חכמת הקבלה, אנחנו חייבים להרגיש אחד את השני.

ומה אנחנו יכולים לעשות באזור של כפרים שנמצאים במרחק של 500 או 1,000 ק"מ, שלא לדבר על הערים הגדולות? – לפחות מדי פעם בדרך כלשהי לבוא במגע פיזי.

באתי לכאן כי זה מאוד חשוב לאסוף את האזור הזה, כך שאתם לפחות פעם-פעמיים בשנה תוכלו להתאסף אפילו בקבוצות קטנות של 30-50 אנשים. הרי, אנשים שיש להם את ההזדמנות הזאת והם לא מנצלים אותה, הם בכך מאוד מפסידים.

מתוך שיעור הכנה לכנס קרסנויארסק, 13.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המציאות הגשמית היא החסד הגדול ביותר של הבורא
העדשה שדרכה רואים את הבורא
בשעה היעודה, במקום המיועד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/823N7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest