דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אנחנו אבנים שנשברו מאותו הסלע

אנחנו אבנים שנשברו מאותו הסלע

laitman_2010-02-02_3930-70.jpg

שאלה: מה זה "יגיעה" – זו מחשבה או פעולה כלשהי?

תשובה: יגיעה – זהו מאמץ פנימי, שמכוון נגד הרצון שלך. ואם אתה פועל בהתאם לרצון, אז לא יהיה שום מאמץ. אתה יכול להשקיע מאמץ פיסי או אפילו נפשי, אך האגו שלך יתמוך בהם.

יגיעה – זה מה שמעבר לכוחות האנושיים, נגד האגואיזם שנמצא בי. ואז אני לוחץ, לוחץ, ובסופו של דבר אני רואה שאני זקוק לעזרת הבורא. אך אסור לי מההתחלה לחשוב שאני לא אוכל לעשות זאת בעצמי. עלי להתחיל! ואילו הבורא יסיים במקומי את העבודה הזאת. אם אני מלכתחילה אהיה בטוח, שלא יצא לי שום דבר – אז אני לעולם לא אזוז מהמקום.

לכן אני חייב להתחיל וללחוץ במקום הנכון, עד כמה שאני מבין מהו, בכיוון הנכון, למטרה הנכונה. ורק כתוצאה מהיגיעה הזאת אני אגלה שאני זקוק לבורא. אבל עלי להתחיל מכך ש"אם אין אני לי – מי לי". בהתחלה, אין עוד מלבדי. ועד שלא אבזבז את כל כוחותיי, לא ארגיש צורך אמיתי בבורא. לבורא פונים כבר אחרי הייאוש. זה נקרא "אתערותא דלתתא", כמעט "שער הדמעות".

אני אבין שאינני מסוגל ללא הבורא, הרי אין לי אור, אין כוח בעצמי להתחבר לאחרים! אני איני יכול לתקן את השבירה! שבירה, זו הסתלקות האור מתוך הרצון. הבורא הסתיר את אורו מהכלי, והוא נשבר לרסיסים. ועכשיו צריך להחזיר את האור, שיאיר כוח ההשפעה הכללי. רק אם הכוח הכללי הזה נמצא בין הרצונות ליהנות אז הוא קושר אותם יחד.

על האור למלא את החלל כולו בין הרצונות, כפי שמים ממלאים את החלל הריק כולו בין האבנים, ואז דרך המים האלה הן מתקשרות האחת עם השנייה. אחרת מי יקשור בין הרצונות, איזה כוח? כיצד הם יכולים להיות קשורים? נחוץ משהו שימלא את החלל ביניהם.

המרחק בין הרצונות נשאר, נשאר האגואיזם שמרחיק אותם אחד מהשני. פעם הם כולם היו אבן אחת גדולה. אך אחר כך הם נשברו להמון אבנים קטנות והתרחקו זה מזה. הם נשארים מרוחקים כך שצריך לדלג על המרחק "כאילו" הוא אינו קיים! ואז בא האור העליון ומחבר אותם אחד עם השני, ממלא את כל החללים, כמו המים בין האבנים. הרצונות נעשים קשורים זה עם זה, שקועים באותם המים, באותו האור.

יוצא שעכשיו הבורא נמצא בינינו! אנחנו מגלים בינינו את כל עוצמת האור, את נוכחותו בינינו – הרי המים נמצאים בין האבנים וממלאים את אותו הנפח שהיה אמור להיות מלא באבנים. האבנים התרחקו, גדלו פי 620, ועכשיו המים, האור (אור התורה נקרא "מים") צריך לעזור להן להגיע לאותה התכונה של "סלע שלם", אך גדול פי 620!

מתוך שיעור על מכתבו של בעל הסולם, 18.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כאבן חסרת רגישות באוקיינוס של טוב
תבדוק שאתה לא מבזבז מאמצים לשווא
יגיעה ומציאה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest