אמנות ההרכבה של הנשמה הכללית

שאלה: אחד החברים שהיה אצלנו זמן קצר, אמר: "אני לא רוצה להיות בעדר. יש לי יחסים משלי עם הבורא".

תשובתי: זה יעבור. הוא בינתיים לא מבין את התמונה הכללית של הבריאה.

הבורא לא קיים! הוא צריך ליצור אותו בעצמו. לֵמה הוא יכול להתקרב? איפה הוא יכול לעשות את זה? רק בהימצאו בקשר עם אנשים אחרים. למעשה, הוא מחפש הצדקה לאגו שלו שדוחה אותו מכולם. אני מבין אותו מצוין. אבל אין מה לעשות. הוא בינתיים נמצא ברמה ילדותית ויכול להיות, שכעבור זמן מה הוא יחזור.

לאחר שבירת הכלי הכללי להמון חלקים, רק על ידי הרכבתו אפשר לגלות בו את האור, את הבורא. אבל איך להרכיב אותו, אם אתה בסך הכול חלקיק קטן אחד מהכלי הזה?

יש כזאת דוגמה: לרופאים צעירים הביאו זקן כירופרקט, כדי שהוא יראה להם כיצד להחזיר עצמות למקומן. באותם הזמנים זה היה מקצוע נפרד.

הכירופרקט לקח כד מחרס, קשר אותו בצורה הדוקה בשק ושבר אותו. ואחר כך, מבלי לפתוח את השק, החל להרכיב אותו. כאשר הוא הרכיב את הכד על ידי מישוש, הוא הראה אותו לכולם, השתחווה והלך. זוהי אומנות!

בדיוק את זה אנחנו צריכים לעשות. לצערי, אני לא מרגיש שהעָם מוכן לזה. אין רצון גדול שבא לקראתנו, וזה עוצר אותי בהסברים שלי. אבל עוד יגיע הזמן.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 27.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דבוקים במטרה אחת
לחבר את המעגל הרוחני הראשון
להציב את הבורא לשירות המטרה