אנטישמיות היא תופעת טבע

מאמרו של התלמיד שלי מיכאל ברושטיין:

אנטישמיות היא תופעה טבעית

"בשנת 2013 אירעו בעולם 554 מקרים של תקיפת יהודים. המספר הגבוה ביותר של גילויי האנטישמיות בשנת 2013 נרשם בצרפת, במקום השני נמצאת אנגליה, במקום השלישי – קנדה והבאה בתור היא ארצות הברית. לפחות 15 פוליטיקאים ופעילי ציבור רמי דרג במדינות שונות בעולם נאלצו להתפטר מתפקידם בגלל ההתבטאויות האנטישמיות שלהם". (מתוך דו"ח של מכון קנטור).

בעולם מתרחשים אירועים מזעזעים, במיוחד הסכסוך בין אוקראינה לרוסיה. עד לא מזמן, התפתחות כזאת הייתה נראית פחות סבירה מפלישתם של חייזרים לכדור הארץ, ובכל זאת היום זאת עובדה.

הסכסוך זוכה לפרשנות בלתי פוסקת מצד התקשורת בכל העולם. הנושא העיקרי של הדיונים הוא הסיבות לשנאה ההדדית בין שני העמים הקרובים. אבל אף אחד אינו מעז לנחש ששורש השנאה מסתתר בתחום העל-טבעי.

יחד עם זאת, גל חדש של שנאה מכסה שוב את העולם. הוא מעורר תגובה חברתית הרבה יותר מצומצמת, על אף שכבר לאורך ארבעת אלפים שנה לא מצליחים למצוא הסבר חד-משמעי לתופעה הזאת.

"הגורל המסתורי של היהודים נמשך לאורך כל ההיסטוריה. הישרדות העם היא בלתי נתפסת ואינה ניתנת להסבר בצורה הגיונית. לפי הסבר היסטורי פשוט, העם הזה היה אמור לחדול מלהתקיים. אף עם בעולם לא היה שורד אחרי גורל כזה". (ניקולאי ברדיאייב).

מדוע שונאים את היהודים

אין טעם ולא כדאי לברר מי, כיצד ומדוע שונאים את היהודים, כי לכולם כבר נמאס מזה. התשובות על השאלות הללו אינן פותרות את הבעיה, מפני שאינן נותנות מענה על השאלה העיקרית "מה הסיבה לשנאת היהודים"? השאלה הזאת מדאיגה לא רק את היהודים, אלא גם את האנטישמים. כך, לפחות טען יצרן המכוניות והאנטישמי הנודע הנרי פורד שאמר: "קיימים שני סוגי אנשים ביחס שלהם כלפי העם היהודי. כאלה שלא סובלים את היהודים ולא יכולים להסביר את סלידתם, ואחרים שרוצים לברר את המצב והם מודים שקיימת בעיה בנושא היהודי".

אנטישמים ויהודים רבים מחפשים ומוצאים אלפי סיבות לשנאה עתיקת היומין. אולם למעשה, לא הסיבות מולידות את השנאה, אלא השנאה הבוערת כלפי היהודים שנמשכת לאורך אלפי שנים מציירת מאות סיבות "אובייקטיביות".

"נחשב, שהשואה והאנטישמיות קרו בגלל שהיטלר עלה לשלטון. אבל, זה בדיוק להיפך, היטלר הגיע לשלטון בגלל שהייתה קיימת אנטישמיות והוא ניצל את האנטישמיות כדי לזכות באהדת העם". (עידו נתניהו).

הגיע הזמן להבין שקיומו של עם ישראל הוא לא תופעה מקרית, אלא תופעת טבע בדומה לחוק המשיכה או למשב הרוח. לא משנה כיצד אנחנו מתייחסים ליהודים, אבל העובדה היא שהיחס המיוחד מצביע על כך שזאת תופעה מיוחדת.

נשאל את עצמנו, מהי הייחודיות העיקרית של היהודים? בכך שרבים מהם חתני פרס נובל או מוסיקאים, או בנקאים? נכון, ידוע לכולם שהיהודים התפרסמו בזכות הישגיהם בתחומים הללו, ובצדק. אבל, בין הבנקאים, חתני פרס נובל ואפילו שחקני שחמט ישנם גם לא יהודים. מסתבר שהסוד העיקרי של היהודים לא מסתתר כאן, אלא במקום אחר…

הסוד היהודי

והדבר המופלא הוא, שאין צורך לגנוב את הסוד ה"נורא", כי כולם בלי יוצא מן הכלל מכירים אותו, גם היהודים וגם הלא יהודים. אפשר לגלות אותו לכולם ולא יקרה כלום. כדי לגלות את הסוד אין צורך לנסוע או ללכת לשום מקום. אין צורך לשלם תמורתו או לבקש רשות כדי לפרסמו. כולם רוצים לדעת אותו, אבל אף אחד אינו יודע מהו. אין לו משקל, אבל אף אחד אינו מסוגל להרים אותו, הוא מאוד מושך אבל אינו רוצים להסתכל עליו, הוא הדבר היקר ביותר בעולם, אבל לא רוצים אותו אפילו בחינם. הוא נמצא לפנינו, אבל אנחנו לא מאמינים בו. אי אפשר לתת אותו במתנה וגם לא לקבל כמתנה. והדבר המדהים ביותר הוא, שהיהודים כבר מזמן לא משתמשים בו, אבל ממשיכים לשלם תמורתו בקביעות.

על איזה סוד מדובר? אתם עדיין לא ניחשתם? מדובר על רעיון שאפשר לסכם בשלוש מילים –"ואהבת לרעך כמוך". התשלום עבור רכישת הסוד הוא מאוד פשוט, הוא נקרא "אנטישמיות".

מקורות האנטישמיות

האנטישמיות היא לא מקריות או גחמה של מישהו. היא הופיעה יחד עם הופעת העם היהודי בראשו של אברהם. החוק "ואהבת לרעך כמוך" שהיה יסוד האומה היהודית, עורר את החוק המנוגד לו שנקרא "אנטישמיות".

"האנטישמיות היא הצל של העם היהודי… אני פיסיקאי ואני יודע שלכל דבר ישנו צל. הצל שמקרין העם שלי הוא האנטישמיות". (אלברט איינשטיין).

מה הקשר בין העיקרון המוסרי של "ואהבת לרעך כמוך" והאנטישמיות?

ראשית, נסתכל על הדברים בצורה מציאותית. ספק אם מישהו, מלבד האידיאליסטים הגמורים, חושבים שהעיקרון המוסרי תואם לטבע האנושי. האירועים האחרונים בעולם מוכיחים את העובדה הזאת. זה מובן, כי זה קורה אל מול עינינו. ולמעשה, העולם הגיע למבוי סתום.

ובכל זאת, נתאר לעצמנו לרגע קט שמישהו, בצורה כלשהי יכול להתאים לעיקרון הזה. מה יקרה אז? אז תהיה פתאום תקווה שהכול יכול להשתנות וזה העיקר. אז היינו מקבלים ביטחון שאפשר להתייחס יפה לכולם ולכל אחד. אז היו נעלמות האלימות והאכזריות. אז העמים היו מתחברים והיו חיים בשלום. היו נעלמים הרעב והעוני.

אבל כולם יסכימו שזאת אוטופיה והם צודקים, כי זה בלתי אפשרי היום וגם בעבר. אבל יחד עם זאת יש יוצא מן הכלל, זהו העם של אברהם. העם הזה הוכיח לא פעם שאפשר לאהוב את הזולת כמו את עצמו. נכון שזה לא האריך ימים, נכון שתקופות של אהבת אחים התחלפו בשנים ארוכות של שנאת חינם. אבל, גם אם זה היה אפשרי למשך חודש אחד, או יום אחד במשך אלפי שנים, זה היה שווה את הכול.

אם זה לא היה מציאותי, האנושות לא הייתה מתחילה לעשות זאת. תשפטו בעצמכם. העיקרון שאי אפשר לממשו, הוא היסוד לציוויליזציה שלנו!

"ואהבת לרעך כמוך" (כלל הזהב) בדתות האברהמיות, בקונפוציוניזם, בפילוסופיה העתיקה ובמספר דתות נוספות, הוא עיקרון היסוד המוסרי העיקרי. (ויקיפדיה, כלל הזהב).

אבל, מה הקשר לאנטישמיות? פשוט מאוד. אומות העולם זקוקות לדוגמה. לא דוגמה חד פעמית חולפת מהעבר, אלא דוגמה מתמשכת ממש עכשיו. כדי לשמור על העיקרון הזה, לא מספיק להכיר אותו, אלא חייבים לראות אותו כל הזמן אל מול עינינו.

מי צריך להראות את הדוגמה? כמובן, מי שהביא את העיקרון הזה לכל העולם. ואם הם בעצמם אינם מהווים דוגמה? ואם הם לא יודעים שהם צריכים להיות הדוגמה? ומה אם הם לא יודעים כיצד לעשות זאת?… אז תהיה אנטישמיות…

"האנטישמיות היא לא המטרה, אלא היא רק האמצעי, היא המדד למחלוקות שאין להן פתרון". (יוסף גרוסמן).

ידיעות קודמות בנושא:
האנטישמיות עוררה את ההגירה מהאיחוד האירופי
האנטישמיות חזרה לאירופה
מבט לא רגשי, אלא שיטתי על האנטישמיות