אמונה תפֵלה רווחת

שאלה: חז"ל אמרו שאסור ללמד את חכמת הקבלה למי שלא עזב ופרש מ"עבודה זרה ואמונות תפלות". לֵמַה הכוונה?

תשובתי: "אמונה תפלה" זה אומר לחשוב שהחיים שלנו תלויים במקריות, ולא בכוח העליון האחד שחוץ ממנו אין שום דבר ושהוא "טוב ומיטיב". כל השאר נקרא אמונה תפלה: אמונה בממשלה, בכוחות עצמו, בכוחות הטבע, בהצלחה, בשדים ורוחות, במה שלא יהיה, חוץ מהבורא האחד והיחיד הנושׂא לנו כל טוב.

בסופו של דבר יוצא, שאמונה תפלה זה כל מצב שבו האדם אינו רואה את עצמו בעולם סגור, הקשור בצורה הדדית במערכת אינטגרלית יחידה שבה שולט הכוח היחיד של השפעה ואהבה. אם אין לו כזאת הרגשה ברורה, זה סימן שאין לו אמונה. כל תחושה עולמית אחרת וחוסר הרצון לבוא אליה, נקרא אמונה תפלה, כלומר אמונה בכל מיני כוחות זרים.

אך ברור שמכל אחד נדרש במידת ההתפתחות שלו, כפי שאנחנו דורשים מהילד יותר ויותר עם כל שנה, בהתאם לגילו. לכן אסור להאשים אנשים ברחוב, ולהגיד לכל אחד למה הוא לא נמצא בעולם אין סוף בהרגשת הבורא היחיד. אך כל אחד צריך איכשהו לתאר לעצמו את זה ברמה שלו, אם הוא אדם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 13.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אל תפחד מהצללים
העולם דרך משקפיים מסולפות
כיצד להפוך לחופשי ובטוח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ihx3f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest