דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אם אין תשובה, סימן שהבקשה שקרית

אם אין תשובה, סימן שהבקשה שקרית

אנחנו צריכים להגיע לגילוי הבורא, ולשם כך ניתנה לנו שיטת הקבלה, כדי שעל ידי כל מיני פעולות, תרגילים, מאמצים, שבסך הכול נקראים "יגיעה", נגיע לגילוי הזה. הבורא מתגלה לנו כתכונת ההשפעה שמתגלה בתוכנו, בתוך הרצון לקבל שלנו, שהוא כל מהותנו.

ומאחר שהחומר האגואיסטי שלנו מטבעו הפוך לגמרי מהבורא, מההשפעה שלו, יש כאן מקום ליגיעה, כדי שנרצה בעצמנו לקבל את התכונה ההפוכה מאיתנו. ואין כפייה ברוחניות! עד שלא נרצה שתכונת ההשפעה תתלבש בתוכנו, בתוך הרצון שלנו, בתוך החומר שלנו, ושהחומר הזה יתחיל לעבוד כמו התכונה הזאת שהתלבשה בו, כמו שכתוב: "לילה כיום יאיר" – עד אז זה לא יקרה.

לכן אנחנו צריכים להגיע לגילוי החיסרון האמיתי לתכונת ההשפעה. אך אם אנחנו מתרשלים בזה, ומחמיצים את הרגעים וההזדמנויות שניתנים לנו, אז המצבים האלה, שבהם היינו צריכים לגלות את החיסרון להשפעה, מגלים לנו את ההעדר שלה, אך בצורה ההפוכה, שמתגלה באגו שלנו.

ואם אני, במצבי הנוכחי, לא הצלחתי, על ידי היגיעה, להגיע מהחיסרון האגואיסטי לחיסרון להשפעה, לגילוי הבורא, אז הרצון הזה, שאותו הייתי צריך להפוך לבקשה לבורא, מתגלה לי כייסורים. הרי לא מימשתי את הרצון הזה בצורה נכונה, לא עבדתי עליו ולא הפכתי אותו על ידי היגיעה שלי לתפילה. וכך זה קורה איתנו בכל צעד.

אם כך, העבודה היחידה שלנו היא להחליף את החיסרון האגואיסטי שלנו החיסרון שתהיה לו נטייה להשפעה. העיקר לגלות את החיסרון הזה, וכל שאר התיקונים יגיעו מלמעלה.

ובכל פעם שהחיסרון הזה מתגלה, צריך לברר אותו במלואו, בכל ד' הבחינות שלו. וכשאני מגיע לבחינה ד' שלו על ידי היגיעה והבירורים, אני כבר מגיע להכרת הרצון הזה, מהו באמת, מה אני רוצה ממנו, ועל ידי מה אני יכול לממשו. אני מתחבר בו עם המאציל ודורש ממנו, מבקש ממנו שיבצע את העבודה הזאת על הרצון שלי.

כלומר, כאשר אני מגיע לעבודה בבחינה ד' של הרצון שלי, אני מסוגל להעלות ממנה "אור חוזר", בקשה (מ"ן) עד לכתר עצמו. ואם אני משיג בקשה כזאת, זה סימן שהרצון שלי היה נכון, מבורר.

וכל שאר הפניות הקודמות היו שקריות, פניות סרק. הרי לא התגלה בהן עדיין לכל עומקו החיסרון האמיתי להשפיע. עדיין לא נוצר הקשר עם הכוח העליון, כדי לדרוש ממנו רק את הדבר האחד הזה: גילוי תכונת ההשפעה בתוכי. דווקא זה נקרא גילוי הבורא לנבראים, ולא כל מיני הדמיונות שבהם בני האדם מתארים לעצמם את הבורא, כאיזשהו כוח שקיים איפשהו מחוץ לנו.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 26.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החכם מפתח את עצמו כמו תינוק
אתה הרי רצית את זה בעצמך
תן לנו לרצות!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/F1Z2T

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest