הסגולה

בעל הסולם, מאמר הערבות: "והייתם לי סגולה מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם".

הסגולה היא פעולה מיוחדת שבאמצעותה אנחנו מתקנים את הכוונה האגואיסטית שלנו לאלטרואיסטית. אני לא יודע בדיוק כיצד מתבצעת הפעולה הזאת, אך בזכותה אני משתנה, מקבל טבע שני, נכנס למימד הבא, לתוך המציאות שנמצאת מעל ה"אני" הנוכחי שלי. ואני לא יודע כיצד בדיוק זה קורה.

לכן יציאת מצרים נקראת "נס", ולכן כוח התיקון שמסתתר בתורה, האור המחזיר למוטב, נקרא "סגולה". אינני יודע כיצד הוא פועל, אני רואה רק את התוצאות שלו: נשפכת עליי כביכול איזושהי "קרינה" מיוחדת, פועל עליי כוח כלשהו – ואני משתנה.

אם כך, על אף שאינני מבין כיצד פועלת הסגולה, אני מפעיל אותה לפי התנאים שעליהם מספרים לי. המקובלים כותבים לי: "תעשה כך וכך ותקבל את זה". אינני יכול לראות את הקשר הזה, הוא אינו בשליטתי. אני פשוט יודע שפעולות מסוימות מצידי יביאו לתגובה מסוימת, על אף שהשרשרת של סיבה ותוצאה נשארת עבורי בלתי מובנת.

הרי השרשרת הזאת באה מהאור, מהמשפיע, ואילו אני עדיין נמצא בתוך הרצון לקבל, ואינני מרגיש אותו, אינני רואה אותו. הקשר איתו עדיין אינו מובן לי, כפי שלא מובן לי הקשר ההפוך: כיצד הנותן פועל עליי ומשנה בי משהו.

לכן הפעולה הזאת נקראת "סגולה"."סגולה" כזאת ישנה גם בילד שמשחק ומתפתח בעולמנו. על ידי מה נגרמת ההתפתחות שלו? אנחנו כל כך רגילים לכך שהמשחקים מפתחים את הילדים, עד שאיננו שמים לב כיצד זה קורה.

איזה כוח מופעל כאשר נוצר מגע בין הילד לבין המשחק, התמונות בספר, בעלי החיים, המכוניות שחולפות על פניו ברחוב? כיצד הדמויות של העולם הגדול, שהוא רוצה להתקרב אליהן, מעצבות בו משהו חדש? עבורנו זה רגיל, אך בעצם, מדובר על אותה ה"סגולה".

הילד משתוקק לגדול, הוא נמשך לצורות שונות בעולם המבוגרים, ובאמת מתפתח. כך גם אנחנו, אם ברצוננו להתקדם, עלינו לבצע כמה פעולות על מנת להפעיל את הכוח העליון שמפתח אותנו. בילד הדחף להתפתח הוא דחף טבעי, ואילו לנו ניתן חופש הבחירה: עלינו לארגן את הסביבה, את הלימוד, לארגן את עצמנו עם הכוונות – וכך להתפתח.

ובכן, ה"סגולה" היא התוצאה של פעולות מסוימות של האדם, על אף שהוא אינו יודע במדויק מה הוא מפעיל, וכיצד מפעילים אותו בתגובה. אצלנו זה מתבטא ביחס עם האור העליון, ואילו אצל הילדים – ביחסים עם העולם הסובב.

עיקרון דומה פועל ביחסים בין "אומות העולם" (כלומר, כל אלה שאינם משתוקקים לבורא) לבין "ישראל" (אלה שמשתוקקים אליו). כפי שאנחנו כלפי הבורא, כך גם הם כלפינו. הרי אין להם ניצוץ שקושר אותם לבורא, אין להם השתוקקות אליו, רצון לגלות אותו. רק הצרות מניעות אותם לחפש משהו טוב יותר. ולכן אנחנו מביאים להם את חכמת הקבלה בצורה המתאימה להם.

ההזמנה לגלות את הבורא אינה מדברת אליהם, הם צריכים חיים טובים כאן ועכשיו, שום דבר מעבר לזה. בהתאם לכך, אנחנו מעבירים להם את המסר שלנו בהדרגה, בצורה המתאימה – והם משתמשים בנו כב"סגולה", כמו שכתוב: "סגולה מכל העמים".

בזכות הקשר איתנו, הם "פתאום" מתחילים לקבל כוחות, רצונות, הבנות שלא היו להם קודם. זה מגיע מאין-סוף, מהבורא, דרכנו – אליהם. וכך, הסגולה פועלת בכל הרמות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 25.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אפס תקלות
בעיה כללית דורשת פתרון כללי
כשהטבע אינו שולט