דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תשמור את התרופה עד לרגע האחרון

אל תשמור את התרופה עד לרגע האחרון

שאלה: נכון להיום, האנשים עוסקים בעסקיהם היומיומיים, מבלי לחשוב על משהו גלובלי. וגם אם יש להם בעיות, הן לא רציניות עד כדי כך שהם יגיעו למחלה האמיתית…

תשובתי: זה נכון, ובכל זאת, אנחנו לא רוצים שהייסורים ייפלו עליהם. אנחנו רוצים לתת לעולם את התרופה לפני שהמחלה תחריף. ולשם כך, צריך קודם כל להסביר לאנשים על התהליך הכללי. בכך אנחנו נניח מראש את הכרית, עוד לפני שהאדם ייפול. ואנחנו צריכים להתחיל כבר עכשיו.

אני מסתכל על העולם כמו רופא שמסתכל על חולה. עכשיו טוב לו, אבל אני יודע שבעוד כמה ימים יתחילו הכאבים. אז בשביל מה לחכות, אם אפשר כבר עכשיו לתת לו תרופה או חיסון?

למה לחכות עד לרגע האחרון, עד שיהיו מהומות והפרות סדר, במקום להגיב כבר בשלב המוקדם? כמה אנשים כבר נמצאים בעוני, כמה מהם סובלים, ואתה אומר שבכלל לא מעניין אותם מהן הסיבות. יש בעולם מספיק בעיות. אפילו אלו שמוכנים לשרוף את העולם כדי להרוויח מכך – גם הם סובלים. כולם איבדו את הדרך, לכולם יש בעיות. גם למכים וגם למוכים.

אז למה שלא נסביר להם את המצב? הרי החכם – עיניו בראשו. לפחות שיראו מה מסתתר מאחורי הסיבוב הקרוב.

כמובן, בכל אחד מאיתנו פועל מנגנון הגנתי: "לא נורא, הכול יסתדר. בינתיים אני חי יחד עם האחרים…" אבל מה התועלת בלחכות עד לרגע האחרון? הרי אנחנו נביא את המצב לכך שיהיה צורך לחלק מזון בקרב האוכלוסייה. ובינתיים, המערכת האגואיסטית שלנו לא מסוגלת גם לזה. היא אינה רואה כל טעם בלדאוג לכולם. נשאר רק הצבא.

והדבר החשוב ביותר: מה נעשה עם אדם שנשאר ללא עבודה, ויושב בבית, בין ארבעה קירות? זאת באמת בעיה גדולה.

לכן, אל תפיל את הכול על האחרים, אלא להיפך, תיקח את האחריות על עצמך כבר עכשיו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 11.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התיקון מתחיל מהחברה
כשהחולה עדיין לא מוכן להתרפא
יחי חוסר האדישות!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest