אל תרמה את עצמך

עם כל צעד, צריך לבנות גישה מאוזנת למתרחש, ולא לשקר לעצמך כיצד אתה תופס את העולם. אם עכשיו הבורא או ההנהגה העליונה אינם קיימים בעיניך, זה גם אחד המצבים המחויבים בדרך. כי הרי התורה זו שיטה מעשׂית המבוססת על מה שאתה רואה בעיניים שלך. ברגשות שלך אתה יכול לראות או לא לראות את ההנהגה, אך לא נדרש ממך להאמין למילה של מישהו.

אם בתוך האדם שולט רצון אגואיסטי חדש, הוא מעמיד את עצמו בראש הפינה, בדומה לפרעה: "מי ה' אשר אשמע בקולו? על מה יש בכלל לדבר? הרי אין אף אחד". מבלי לרמות את עצמי, אני חייב להכיר במצב הזה ואחר כך לבדוק: אילו אמצעים מאפשרים לי בתנאים שנוצרו לגלות את ההנהגה העליונה? לגלות בכל העצמות, שהרצון המתוקן יוליד בי את דמות הבורא. אז אני אראה בעליל, שההנהגה קיימת ושהבורא מראש הכין לי את המצב שבו לא אשׂים לב להנהגה אחרת חוץ מההנהגה העצמית שלי. לפי חוק השתוות הצורה תתגלה לי ההנהגה העליונה.

אם הודות לרצון המתוקן מתגלה בי ההנהגה העליונה, אז אני והבורא נמצאים בדבקות. אני רואה שהוא ראשון והוא אחרון, אז אני בטוח שסיימתי את הפעולה, ותיקנתי את הרצון המקולקל שלי שכמובן נתן לי, מי אם לא הוא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 21.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אני ראשון, אני אחרון
החברים תמיד גבוהים יותר
קשה להכיר עצמך כאגואיסט