דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אי אפשר לבכות ולומר תודה

אי אפשר לבכות ולומר תודה

ספר הזוהר, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ליל הכלה", סעיף 138:

"כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו השיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל העליון. וזה העונש היותר גדול בעולם.

הרי הרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'."

מכאן ברור, מאיפה בא השכר והעונש, ההסתרה והגילוי, באילו תנאים האדם זוכה לזה, איך הוא בונה את עצמו על פני הרגשה רעה, הרגשת הייסורים.

אי אפשר לבכות ולומר תודה רבה. באותה המידה שאתה לא מתאים לאור, אתה מרגיש הסתרה ולכן מרשיע את הבורא. יוצא, שאין לנו ברירה, אם אנחנו רוצים להתקרב לבורא ולברך אותו, אז אנחנו חייבים להגיע לגילוי.

מתוך ההסתר, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא, אנחנו תמיד בהכרח מקללים אותו. לכן רק המקובלים שמשיגים את ההשגחה הנכונה והופכים את החושך לאור, הם מברכים את הכוח העליון ובמידה הזאת נמצאים בדבקות עימו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שיכוך כאב על ידי חשיבות המטרה
ייסורים, זו בדיקה של אהבה
תקשיב לקולו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2e6HJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest