אם האדם מתעלה מעל עצמו ומתחיל להרגיש שהחיבור עם האחרים חשוב לו יותר מאשר מה שמתרחש בתוך עצמו, הוא מתקרב יותר ויותר אל הכוח העליון. כך הוא מגיע לתכונת ההשפעה, ל"לשמה".
בתכונת ההשפעה הזו הוא מתחיל להרגיש את המציאות העליונה, כאילו נדלק אור לפניו והוא מתחיל לראות את מה שיש קדימה. כאילו שהוא משוטט באמצע שׂדה חשוך, מבלי להבין ולראות דבר, ופתאום הוא רוכש את תכונת ההשפעה שמדליקה את האור, והוא מתחיל לראות באיזו מציאות ובאיזה עולם הוא נמצא!
הכול בזכות השימוש הנכון שהוא עשה בכל התרגילים שהבורא נתן לו, והעדיף לצאת מעצמו החוצה, בכדי להתחבר בצורה פנימית ונפשית עם כל הסביבה, במקום להיסגר בתוך עצמו. כך הוא רכש את תכונת ההשפעה, במקום תכונת הקבלה, ובתכונה הזו, באור של האהבה (החסדים), הוא מדליק את האור ורואה את המציאות האמיתית.
כעת אנחנו רואים בינתיים רק את עצמנו. ספר הזוהר כותב שהעיניים שלנו מופנות פנימה, איננו רואים את מה שמתרחש בחוץ, כך פועלים כל החושים שלנו. לכן איננו רואים את המציאות האמיתית.
כל התורה נועדה כדי לגלות לנו את העולם החיצוני הזה, הרוחני, ולהכניס אותנו לתוכו שנחיה בו ונפעל בו באופן אקטיבי! זו נקראת תורה "לשמה" שלומדים בכדי להשיג את תכונת ההשפעה, האמונה למעלה מהדעת. האמונה זו הבינה, ו"למעלה מהדעת" מסמלת שמדובר למעלה מהמלכות. כשהבינה עולה ומולכת על המלכות, אנחנו יכולים לגלות את המציאות העליונה.
מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 09.04.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
ההוכחה היחידה – לבדוק בעצמך
מערכת הבורא והנברא