אינסוף המדוד בצורה מדויקת

שאלה: אם אנחנו עולים לאינסוף, משמע שאף פעם לא נגיע לידי סיפוק ובכל פעם נרצה יותר ויותר ממה שיש לנו?

תשובתי: העלייה הזאת אינה אינסופית, אלא מוגדרת בצורה מדוייקת: 125 מדרגות, אורות: נפש – רוח – נשמה – חיה – יחידה (נרנח"י), רצונות: כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות. יש גבול שעד אליו אני צריך להתחבר עם האחרים. עד שאנחנו נהפוך להיות כאיש אחד בלב אחד, מה שנקרא: "מלכות של עולם אינסוף", ושם אנחנו משיגים את אור הנרנח"י, אור אינסוף. המשמעות של זה היא שהכלי והאור תואמים זה לזה באופן מוחלט ואין הגבלות. זה מילוי אינסופי באור מנקודת מבטו של הרצון.

אם אני ממלא את הכוס במים עד הסוף, זה אומר שהיא מלאה בצורה אינסופית. הרי אין שום הגבלות, מוזגים לכוס כמה שהיא יכולה להכיל. זה מילוי בלתי מוגבל, כיוון שהוא לא מוגבל על ידי איזו דרגה שאי אפשר ללכת גבוה יותר ממנה. הוא קיבל את כל מה שהוא רק היה יכול להכיל.

לכן לפעמים יש לנו הרגשה כזאת של מילוי מוחלט, כאילו אי אפשר להתמלא יותר! זה אומר שהשגתָּ מילוי שלם. היו מאתיים גרם של רצון והם כולם מלאים. אם אתה לא צריך לגדול הלאה משמע שהגעת למילוי האינסופי שלך. ויכול להיות אדם אחר שזקוק למילוי של 200 טונות ועד שהוא לא יתמלא בהם הוא ירגיש את עצמו מוגבל. וכשיתמלא ירגיש את האינסוף.

האינסוף לא נקבע על ידי המרחק, הרי ברוחניות אין מרחקים. אך כשאנחנו מגיעים לאיחוד בינינו וכולנו נכללים באופן מוחלט במערכת האינטגראלית האידיאלית ובאור העליון, תכונת ההשפעה יכולה להתגלות בצורה שלמה בתוך חיבור שלם כזה, זה נקרא אינסוף. זה מושג איכותי ולא כמותי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.05.11

ידיעות קודמות בנושא:
לכל אחד אין-סוף משלו
דרך הצמצום אל האין סוף
השלמות אינה סובלת פשרות