דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אין ערבות – אין קוטג'

אין ערבות – אין קוטג'

כל מה שאנחנו צריכים, זה לפנות עם הרצון שלנו לעליון, להעלות תפילה (מ"ן). אבל זו צריכה להיות בקשה לערבות, ולא: "תן לי דירה וקוטג'". אחרת לא נוכל להעלות אותה למעלה. הבקשה צריכה להיות מכוונת במידה מסוימת. אני לא יכול פשוט לבקש: "תן לי תוספת למשכורת". זה לא יעזור.

לכן, קודם כל, אנחנו צריכים ללמוד על הערבות. כולם צריכים לדעת שרק אם נתחבר, נצליח. האלמנט הזה חייב להיות בכל בקשה. כל בעיה, אפילו הגשמית ביותר, צריכה לכלול את הערבות. בכל דבר. אני רוצה דירה שאין לי? – אקבל אותה בזכות הערבות. אני רוצה את כל מה שנחוץ לחיים – בריאות, חופשה, פנסיה, גני ילדים בחינם – ואת כל זה אני אקבל, אבל רק בתנאי שאלביש את הדרישות הגשמיות שלי בעטיפה של ערבות, מתוך הבנה שרק על ידי החיבור בינינו נוכל להשיג אותן.

כי החיבור הוא מה שהטבע מגלה לנו עכשיו, כשהוא מראה לנו שהוא מחובר, גלובלי ואינטגרלי. ואין מה לעשות, גם אנחנו צריכים להיות מחוברים. אחרת לא נוכל לקבל אף לא אחד מהדברים שאנחנו מבקשים עכשיו. נוכל לספק את כל הדרישות שלנו רק בתנאי שנהיה תואמים למה שקורה היום בחברה האנושית, כלומר, אם נתחבר בצורה נכונה.

אנחנו צריכים לפחות לרצות לנוע לכיוון הזה, אפילו אם עדיין איננו מצליחים להתחבר. ואל תחשבו שאף אחד אינו רוצה לשמוע על כך. האנשים רוצים חיבור, הם מוכנים לשמוע עליו. אפילו הם לא שומעים היום, מחר הם יתחילו בעצמם לדבר על אותו הדבר. כך זה עובד, לא צריך יותר מזה. אם בתוך ראשו של האדם מופיעה מחשבה קטנה על ערבות, זה מספיק.

וכל שאר הדאגות שלו בסופו של דבר יסתכמו בדרישות מאוד פשוטות: דיור, מזון, בריאות, ביטחון. כל השאר לא כל כך חשוב, העיקר שיהיה היכן לגור, מה לאכול, בריאות גופנית וביטחון. זה בעצם מה שמדאיג את האדם. ואם אנחנו מלבישים את הצרכים הללו בעטיפה של ערבות, עם מעט הבנה ומעט הרגשה שרק ביחד נוכל לפתור את הבעיות האלה – זה כבר מספיק.

כל אחד מבין שהחיבור הוא כדאי, אפילו מנקודת המבט הגשמית, על פי ההיגיון הבריא: אם נתחבר ונעזור זה לזה, עניים ועשירים כאחד, תיווצר בעם כזאת אווירה, שהאנשים בעצמם ירצו להתחלק, ליצור את הצדק החברתי. וחוץ מזה, זה יעבוד גם מעל לדעת שלנו, במקומות שבהם איננו מסוגלים לראות שום פיתרון הגיוני. לכן אין לנו ברירה, נוכל לפתור את הבעיות שלנו רק בדרך של ערבות הדדית, גם בצורה רציונאלית וגם מעל לכל היגיון רציונאלי.

אם נסביר את זה לכולם, וכל אחד יקשור את כל התקוות שלו, את כל השאיפות שלו, עם השגת הערבות – זו כבר תהיה תפילה אמיתית, שעליה יגיע מענה. אני חושב על קוטג', אבל יחד עם הערבות, חושב על דירה, על ביטחון – וקושר את זה עם הערבות, עם החיבור הכללי. ואז התפילה שלי עולה ומגיעה עד העליון.

אחרת היא לא מגיעה למעלה. האם הבורא ישמע את תפילתי אם אני מתפלל רק על דירה או על קוטג'? הוא בעצמו לקח ממני את כל זה, דווקא כדי שאצרף לבקשה הזאת את האלמנט של הערבות. ואז זו תהיה תפילה אמיתית. אני רוצה קוטג' בשביל הבטן שלי, וחוץ מזה, אני רוצה ערבות בשביל הנשמה שלי. זאת כבר תכונת הבינה. כך בינה ומלכות מתחברות ברמה הנמוכה ביותר. רצון אחד מגיע מהבטן והשני מהלב: קוטג' + ערבות. אחד לא יכול להיות ללא השני.

ואז אנחנו מעלים מ"ן אמיתי, בקשה שמתקבלת למעלה. אחרת אתה תצעק לבורא: "אני צריך קוטג'!", והוא רק יענה לך: "אני יודע, אני בעצמי לקחתי ממך אותו".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 02.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הדרך היחידה
לדאוג זה לזה
איך להשיג צדק חברתי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/V4SY8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest