קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: הרב"ש אומר שאם לאדם יש ספקות, הוא אינו יכול לעבוד. אך בדרכנו כל הזמן גוברים עלינו הספקות, כיצד לפתור את אי ההתאמה הזו?
תשובתי: כל העניין הוא שאני מרגיש את עצמי בטוח רק בשתי נקודות קוטביות. או בקבלה אגואיסטית, הרי נולדתי עם טבע כזה ואם אני רואה רווח, אני מוכן לשלם ולהשקיע מאמצים. או שכבר הגעתי להשפעה, כשאני יודע, רואה, מרגיש שההשפעה מביאה תועלת מכך שאני מבטל את עצמי בפני העליון ומשפיע לו. וזה תענוג.
האדם לא מסוגל לפעול ללא תענוג. לא דורשים מאיתנו להסתובב ללא חומר דלק, כמו פרפטום מובילה. אנחנו מוכרחים לקבל תענוג מהעבודה, אנחנו זקוקים לכוונות, תוצאות, מטרה, גילוי.
הטבע שלנו דורש את זה. הרצון להנות, החומר שלנו לא נעלם. השאלה היא רק, מה נותן לי את האנרגיה לעבוד, איזה "חומר דלק" אני בוחר לעצמי: תועלת הזולת – ואז הזולת הזה צריך להיות גדול בעיניי, או תועלת עצמי – ואז אני יכול לזלזל בזולת.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 23.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
נישה נוחה, זו מלכודת בדרך
מי חשוב יותר?
לשם מה עובדת המכונה שלי?
