דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אם תיתן – תקבל כפליים!

אם תיתן – תקבל כפליים!

laitman_2010-11-10_8028_us-70.jpg

ב"פתיחה לחכמת הקבלה" מוסבר שאם האדם היה נוצר רק ממלכות – הרצון להנות לתועלת עצמו, לא הייתה לו שום אפשרות להגיע לאיזושהי השפעה. אך מטרת הבריאה הייתה להעלות את האדם עד לדרגת הבורא, כלומר להעלות את הרצון להנות עד לגובה ההשפעה בפעולתו, בכוונתו. (אנחנו שמים לב לא על הטבע עצמו, אלא על מה שהאדם רוצה לעשות עם טבעו).

אולם זה אפשרי רק הודות להתערבבות של המלכות עם בינה, שממנה ניצוצות ההשפעה חדרו גם לתוך המלכות. וכך האדם מקבל יכולת לבצע מעשים  של השפעה. וההתערבבות הזו מביאה לצמצום ב'. קודם כל חייבים להפריד בין מלכות לבינה ולאחר מכן לצמצם את המלכות. וכשהיא נמצאת תחת צמצום ולא מביעה את רצונה להנות, ניתן לחבר אותה עם בינה.

הרי הן הפכו להיות דומות במשהו: הבינה רוצה להשפיע וגם המלכות לא רוצה להשתמש ברצון שלה להנות. ועכשיו האחת לא מפריעה לשנייה. בדומה לעובר ברחם אימו, שרוצה לקבל מהאם, אך מבטל את עצמו ולכן הוא יכול להתקיים בתוך האמא, בינה. כך אנחנו יכולים בהדרגה לקבל מהבינה כוחות דהשפעה וללמוד להשפיע.

אך בין קבלה להשפעה מונחת תהום עצומה. הן הפוכות לגמרי זו מזו והאחת לא מבינה את השנייה, לכן בלתי אפשרי שיהיה ביניהן קשר כלשהו ופעולות משותפות. אולם הן מתחברות דרך פעולה המכונה "להשפיע על מנת לקבל". זוהי פעולה אגואיסטית, אך משמעותית עוד יותר מקבלה אגואיסטית פשוטה.

בינה בהיותה נכללת במלכות מעניקה לה יכולת מיוחדת של קבלה "ערמומית", היא הסבירה לה שאם תיתן, תקבל כפליים! ולכן אפשר לתת מעט ולקבל תמורת זה הרבה. כלומר, השפעה כזו מספקת רווח בטוח. ולכן המלכות משתוקקת לבינה, כדי לגלות כיצד להשפיע על מנת לקבל.

אך גם לתוך בינה, לתוך תכונת ההשפעה הטהורה חודרת תכונת הקבלה של המלכות. כלומר הקשר שלהן זו עם זו מחדיר את הרצונות להשפיע לתוך מלכות ואת הרצונות לקבל לתוך בינה. כעת הבינה רוצה לקבל על מנת להשפיע והמלכות להשפיע על מנת לקבל.

לכן אנחנו משתדלים במשך תקופה ארוכה, לבצע פעולות אלטרואיסטיות כלשהן, אך הן כולן יוצאות בסופו של דבר אגואיסטיות, למרות שאנחנו אפילו לא חושדים בכך. ולכן אנחנו לא מגלים בהן שום אור! אחרת היינו מקבלים אותו לטובת עצמנו ועוברים על האיסור של צמצום א'.  ההגבלה הזאת תפסיק לפעול רק כשהכוונות שלנו יהפכו להיות על מנת להשפיע.

אך בכל זאת, למרות שעוד לא קיבלנו את הכוונה הנכונה ועינינו לא נפקחו, הגוף שלנו כבר מוכן לעבוד בהשפעה. הרי הוא רואה בכך תועלת אגואיסטית, ואם האדם רוצה לעבוד רק בכוונה להשפיע, הגוף מיד מתקומם ושואל: "מה העבודה הזאת לכם?", במילים אחרות, "ומה אני אקבל עבורה?"

כלומר אנחנו מוכרחים לקבל איזה תענוג, בלי זה אף פעם לא היינו יכולים להתקרב לרוחניות.  העולם החומרי הוא קבלה לשם רווח, הרוחניות היא השפעה בכוונה להשפיע וקבלה בכוונה להשפיע. אז כיצד עלינו לקשור אותן יחד? – רק בדרך של ההתכללות המלכות בבינה והבינה במלכות, כשלאחר זה הקבלה וההשפעה משנות את כיוונן. עכשיו אני מוכן להשפיע כדי לקבל מזה רווח. והבינה מבינה שקבלה בכוונה להשפיע אפשרית.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 23.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רק בו ישׂמח ליבי
ניתוח האגו העצמי
מעלה-מטה על נדנדת התיקון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest