אין בורא

"הכול יעבור – וזרע התקווה לא יגדל, כל מה שחסכת יאבד תמורת אגורה, אם לא תתחלק עם החבר בזמן -כל הרכוש שלך ילך לאויב." (עומר ח'יאם)

וכך יהיה. אם אנחנו עוזבים את העולם הזה מבלי למסור את כל מה שיש לנו, באופן פנימי וחיצוני, אז כל זה נכנס ל"קליפות".

שאלה: מה זה אומר שאנחנו מחלקים, נותנים לחבר?

תשובתי: אנחנו מחלקים למישהו שיכול להשתמש בזה נכון. זאת אומרת, שהוא ימשיך בדרכך, ימשיך אחריך את התנועה לעבר הבורא, שהוא ימצא כל הזמן את דמות הבורא בהתקרבות לאחרים. אין בורא אלא כאשר אנחנו מתקרבים זה לזה, אנחנו מתחילים להרגיש בינינו שקיים כוח כזה.

טענה: האמירה "אין בורא" הורגת את כולם, זה נמצא ברחבי האינטרנט, בלבלת את כולם לגמרי.

תגובתי: בצורה שבה האדם מדמיין את הבורא, הוא לא קיים. זה תיאור תמונה שקרי לחלוטין לגבי חיים ומוות, לגבי הבורא, לגבי בעיות, ענישה… הכול כל כך מומצא, מעוות. והאדם חי עם רשמי השווא האלה, וכך בונה את חייו.

שאלה: מתי אדם יכול לומר שהבורא קיים?

תשובתי: כאשר הוא מגלה, למרות האגואיזם שלו והאגואיזם של האחרים, את קיומו של הכוח שנמצא מעל האגואיזם, כוח טוב, אוהב. אז הוא מבין שזה הבורא.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 21.09.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5wxKl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest