דף הבית / המשבר ופתרונו / אין ארוחות חינם

אין ארוחות חינם

כפי שכתבו חז"ל: "…הכול נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה, והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו…".

שאלה: מי הם אותם ה"גבאים"?

תשובה: אלה הם הכוחות שדוחפים אותי קדימה, אמנם עדיין דורשים ממני יגיעה אישית מפני שאחרת לא יהיה לי רצון לכך. הכול מסתובב סביב הרצון: האם הוא קיים או לא? לפיכך אני מקבל כוחות ומילוי. הכוחות מציתים בי את הרצון והמילוי מכבה אותו. כך שהגבאים יכולים לפעול משני הכיוונים הללו.

שאלה: מדוע לשני הכוחות האלה נתנו שם כזה? אני מתחיל לתאר לעצמי משהו כמו מפקח של מס הכנסה…

תשובה: אפילו עוד יותר גרוע מזה. נניח, שנכנסתי לחנות וקיבלתי סלסלת מוצרים שבעל הבית רשם על חשבוני. הזמן עובר ואני לא חוזר, הטלפון לא עונה ואז בעל הבית שולח אליי כמה אנשים שמסוגלים לתבוע ולקנוס את החייב.

למעשה הגבאים משרתים דווקא אותי, אך בתנאים מסוימים. בעצם זה אותו בעל הבית שדורש ממני בעקשנות לכסות את החוב. במילים אחרות, אני חייב להתייגע ולהשקיע מאמץ עבור מה שקיבלתי. הרי ביקשתי מוצרים על חשבון האשראי: "תן לי כוח, תן לי בריאות, תן לי מרץ, ואחר כך אני אעבוד ואחזיר לך הכול. אני אשתתף בשיעורים ובפעילות הקבוצה, אתחבר עם החברים. אעשה הכול, רק תן לי כוחות בשביל זה, ואחר כך אשלם באמצעות הכוונה על מנת להשפיע".

שאלה: כלומר, החנות הזאת רק נראית ללא פיקוח בעל הבית?

תשובה: בוודאי. ישנם "ברי מזל" כאלה שחיים רק מהכנסות תמידיות, מנותקים מדאגות כלשהן של העולם הגשמי. כל חודש מגיעים לחשבונם סכומים גדולים והם בעצמם לא עושים שום דבר. החיים שלהם פשוטים, הם לא "משתגעים" מעושר, וגם לא מרגישים שום צורך בכלום. פשוט "גן עדן", מה שלא תרצה, יש. כאשר הסתכלתי על האנשים האלה ראיתי שאין להם מושג על חופשה, כיוון שכל החיים שלהם הם חופשה, "מרחפים" מעל האדמה.

כך שזה רק נדמה לנו שהם לוקחים סחורה מהחנות ללא שום חשבון. אך למעשה חוב כבד מצטבר מאחוריהם, חוב כזה שלא הייתי מאחל לעצמי. כי אז הרי תיקון הנשמה יהיה מאוד חד…

שאלה: בכל זאת, מבחוץ נראה שאצלם הכול טוב.

תשובה: תתאר לעצמך שגנב הצליח לגנוב כמה מאות מיליוני דולרים. והנה הוא מבזבז ללא שיקול דעת, אך באותו הזמן הבלשים מהדקים סביבו את החבל. כיצד כל זה ייגמר?

זו הסיבה שאנחנו מביאים לעולם את החינוך האינטגרלי ומנסים להסביר לאנשים שבעצם האנושות גונבת מכדור הארץ. אסור סתם כך לשאוב ממנו את כל האוצרות ולעשות כל מה שעולה בדעתנו. הטבע הוא "עגול", בלתי נפרד, ואסור לחדור לתוכו ללא ידיעת החוקים שלו. כיוון שבסופו של דבר נצטרך לשלם על החשבון.

היום זה נהיה כבר ברור. בכל מיני התחומים וברמות השונות אנו רואים שמגיע זמן החזר החוב והתשלום יעלה לנו בדם…

האיומים בינתיים מתגברים במהירות ודווקא החינוך האינטגרלי יעזור למנוע את האסונות. הוא יסביר לאנשים שחובם גדל, ואז הם יתאוששו בדומה לתושבי העיר נינווה כאשר נשלח אליהם יונה הנביא. הוא הסביר להם שבקרוב הבורא יציג בפניהם את החשבון וידרוש את התשלום, ואז הם חזרו בתשובה.

בהתחלה האנשים מבינים מחוסר ברירה שהם צריכים לשנות את היחסים ביניהם, ואחר כך הפעולות המאולצות שלהם מעוררות את המאור המחזיר למוטב והם מרגישים שזה כדאי להם, אפילו ללא המאור וללא שום תירוצים.

אם נצליח להפיץ את שיטת התיקון האינטגרלית של ערבות הדדית, את התפיסה החדשה של החינוך, אז הכול יקרה בצורה כזאת. ואם לא נצליח, אז לא. כך או אחרת, כל העולם התאחד למשהו שלם אחיד ואנחנו נמצאים במרכזו, יותר נכון, במוקד המרכזי של ה"פצצה" הזאת שיכולה להתפוצץ. אם לא נצליח, כל השאר יתאחדו יחד כדי לחסל אותנו.

שאלה: אז מה אנחנו נוכל לעשות אם לא נסמוך על הנס?

תשובה: שום דבר, חוץ מהפצה ותפילה. אנחנו מעוררים את האנשים, הם מצטרפים אלינו וכולנו יחד מסיימים את העבודה. ואם חסרים לך כוחות, תפנה לעזרת הבורא. הרי אתה כבר לא מבקש עבור עצמך אלא עבור האחרים.

שאלה: אז במה תלויה ההצלחה שלנו?

תשובה: רק בהכרת החשיבות של המשימה העומדת לפנינו. אם לפי הטבע שלי אני לא מתאים להיות מורה, אז אכין ואסדר את כיתות הלימוד. אם אין לי כושר ביטוי, אז אחלק את החומר ברחוב. תמיד ישנה תעסוקה וחשיבותה קובעת את הכול.

מתוך שיעור על מאמר "השלום", 07.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עירבון בתנאים רוחניים
במידה שאדם מודד, מודדים לו
הבורא מעניק הלוואה רק למי שיש ערֵבים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KgmVm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest