איך לפתח בתוכי ידע קבלי?

חכמת הקבלה זה מדע תיאורטי ומעשי. כאשר האדם מתחיל ללמוד, הוא לומד תחילה תיאוריה: כמות של עולמות, פרצופים, ספירות. כיצד הם מתחלקים ביניהם, כיצד הם נוצרו והתפשטו מלמעלה למטה לפי היררכיה, מהאור עד לחומר בעולם שלנו, ואיך מהחומר של העולם שלנו הם עולים חזרה אל האור. זוהי בעיקרון חכמת הקבלה.

עיקרה מנוסח ומובא בצורה קצרה במאמרו של בעל הסולם "מבוא לחכמת הקבלה" שבמקביל לו יש מאמר דומה אצל רמח"ל "138 שערי חכמה" ועוד שורה של כתבים ממחברים אחרים, שמאירים את חכמת הקבלה באופן מפורט. היא מתגלה בצורה כללית יותר בספר "עץ החיים" של האר"י ובשישה כרכים של "תלמוד עשר הספירות" מאת בעל הסולם.

פרט לזה, לא מעט מקובלים הקדישו לחכמת הקבלה כתבים רציניים גדולים, בכך ניסחו והציגו את החכמה מנקודת מבט מדעית, כמערכת ניהול של העולם שלנו, שבתוכה הוא נמצא. אבל כל הכתבים הללו מיועדים רק כדי שנתאר לעצמנו באופן שׂכלי נטו את העולם הרוחני, למרות שלא ניתן להבינו בשׂכל ולא ניתן לתארו לעצמנו בצורה חזותית.

כפי שנאמר בסעיף 154 ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", המקובלים תמיד כתבו וכותבים רק עבור אלה שכבר נמצאים בהשגה, בהרגשה, בראייה של העולם העליון. כאשר אדם כזה קורא את מה שנכתב על ידי אחרים, הוא מתאר לעצמו באופן מדויק לגמרי, בבירור ובאופן מוחשי את מה שרצה לומר המחבר.

באופן כזה המקובלים חולקים ביניהם את הידע שלהם, אבל הוא מובן רק להם, מפני שהם נמצאים בהרגשה של אותו עולם עליון, אותה מערכת שמנהלת את העולם שלנו. ואלה שלא נמצאים בהרגשה כזאת אינם יכולים לתאר אותו לעצמם. באופן מכאני בלבד הם "מלהטטים" בכל מיני מושגים והגדרות, אבל זה לא נותן דבר, המושגים נשארים לא מובנים.

לכן, קשה לומר מה הטעם ללמוד אותם, אבל כפי שכותב בעל הסולם באותו סעיף 154 "בהקדמה לתלמוד עשר הספירות", יש משמעות ועניין גדולים להתייחס בצורה מיוחדת לכתבי המקובלים, מפני שאנשים שכתבו את הטקסטים האלה, היו בהשגה של האנרגיה העליונה, של האור העליון. ככלל, ספרי קבלה נכתבו בשפה העברית או בארמית. ארמית היא שפה שקרובה במהותה לשפה העברית, והייתה בשימוש עוד לפי 3500 שנה בבבל העתיקה, במקביל לעברית.

אם אדם בעולם שלנו אינו מבין ואינו יודע כלל על מה מדובר, ואפילו לא יודע את השפה שבה כתוב הספר, זה לא משנה. נניח, שאדם יודע רק סינית, אבל אם הוא יישב ליד מקובלים וישמע מה הם לומדים ועל מה הם מדברים, אז על ידי הרצון העצום שלו להבנה והשגה הוא יתחיל לעורר ולהזמין על עצמו את האור העליון. תרד עליו הארה מיוחדת, ותחת השפעתה האדם יתחיל להרגיש בתוכו בהדרגה על מה מדברים המקובלים, אפילו מבלי להבין את שפתם ועם הזמן גם יתחיל להבין את השפה.

כשלמדתי אצל הרב"ש, קיבלתי מכתב מאדם ברוסיה, ממחנה עבודה רחוק בסיביר. הוא כתב שפתאום נפתח לו ידע בשפה העברית ושהוא רוצה לנסוע לישראל. למכתב שלו היו מצורפים חרוזים שנכתבו בעברית. כאשר הראיתי אותם למומחים, אז הם התפלאו מפני שהוא כתב בשפה גבוהה מאוד. מאיפה הוא יכול היה לדעת אותה? הוא גם לא ידע. פשוט רצון עצום עורר בתוכו התגלות של השפה הזאת. רב"ש אמר בזמנו, שדרך כזה רצון, אדם יכול להשיג את כל הידע של חכמת הקבלה. מפני שדווקא על הרצון, ולא על ידע והבנה, פועל האור העליון שמתחיל לעבוד בתוך האדם. לכן, אלה שלא מבינים את השפה, צריכים לדאוג לדבר אחד, לרצון קטן להשגת עולמו של הבורא, אם הוא כל הזמן יתפתח, אז הם ישיגו הכול.

דרך אגב, אותו אדם מסיביר עלה אחר כך לישראל, פרסם את השירים שלו ונעלם. זה מצביע על כך, שכל עוד הוא סבל במחנה עבודה היה לו רצון, אבל כאשר הוא עלה לישראל, והכול התגלה לפניו, הרצון נעלם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 8.5.2016