איך למנוע מתח בעבודה?

הערה: אחת הבעיות הגדולות של החברה המודרנית זה מתח ולחץ בעבודה. אפשר לעסוק בכל עבודה וברגע מסוים מגיעים לתשישות, אפיסת כוחות, לא ממש פיזית, אלא רגשית. אפילו שחיקה רגשית.

מדענים אומרים: "כדי לגבור על לחץ ומתח קבוע בעבודה, תתרגלו חמלה ומודעות". כלומר את השחיקה בעבודה, את המחלות הכרוניות, הקשורות לאורח חיים לא נכון, אפשר לכנות כמגפה של המאה ה – 21. המפתח לניצחון של השחיקה והמחלות הקשורות אליה, זו חמלה, השתתפות בצער. המסר העיקרי של החמלה הזאת: "אם אתם מרגישים רע, אם אתם נמצאים במתח, לחץ, אפיסת כוחות, אז תעזרו לזולת. תגלו חמלה ואז תרגישו טוב יותר".

תגובתי: עם יחס כזה לא תיתקל בשום התנגדות, והפעולה עצמה, בראש ובראשונה תרפא אותך.

שאלה: האם כדי להתייחס כך לאחרים, צריך בראש ובראשונה לגלות חמלה כלפי עצמי?

תשובתי: אחרת לא תצא אל האחרים כדי לעשות משהו עבורם. דרוש לך איזה בסיס, סיבה, כדי להתייחס פתאום טוב כלפי אחרים. לשם כך אתה חייב לשכנע את עצמך, שיש לך צורך ותועלת בכך, כהגנה עצמית.

הערה: כאשר אנחנו נמצאים במתח, בלחץ, אז הגוף מפעיל בפנים את כל התהליכים ופעילות השרירים נמצאת במצב של "תכה ותרוץ". אבל כאשר מגלים חמלה אז הגוף נרפה ופועל לפי מערכת הפוגה. אנחנו נרגעים. המדענים מוסיפים, שפרט לחמלה צריך להשתמש גם באמפתיה, כלומר התכללות באנשים, הבנת מצבם ובאופן כזה אנחנו מאזנים את המתח.

תגובתי: זה לא פשוט. אנחנו לא מלמדים אנשים כיצד לתת ולהשפיע בצורה נכונה ולכן מופיעה בעיה גדולה. מחייבים אותנו לתת בכל מיני סוגים של עבודה: או שאני מעבד איזו חתיכת ברזל, או שאני מתעסק עם פרות, או עוסק בכספים, לא חשוב איפה ואיך. אפילו עם אני עוסק עם בני אדם.

לא מלמדים אותנו לתת, להשפיע. מלמדים אותנו: תעשה מהר את העבודה ותקבל. וזה לא נכון. מפני שבמקרה כזה מתרחש פיצול בין העבודה עצמה לשאיפה שלי להפיק משהו ממנה. כלומר העבודה עצמה לא מהווה מקור למילוי עבורי, אלא מקור להתרוקנות.

אם אני אעשה את העבודה שלי כך שיחד עם זה ארגיש שבכך שאני נותן אני מתמלא, אז תהיה לי הרגשה עצמית נפלאה גם בתחילת העבודה, גם באמצע וגם בסופה. ואת זה צריך ללמד בני אדם, זה לא פשוט. זה תיקון של הטבע שלנו. כאשר בכל עבודה, בכל משרה, איפה שלא אהיה אני אבצע בהנאה, ארגיש שאני נותן, משפיע, וכאשר אני נותן, משפיע, אני מתמלא, זוהי האמנות או חכמת המילוי, הקבלה, זו חכמת הקבלה.

שאלה: מה זה "לתת, להשפיע"?

תשובתי: אם הייתי לומד עם הילדים שלי והייתי צריך לתת להם את כל זה, האם הייתי מרגיש שאני מתרוקן? לא. בכלל לא. מפני שגם כך אני הולך לעבודה למענם, גם כך אני עושה הכול למענם.

כלומר, כל הבעיה היא רק להרגיש את הזר, את האחר כקרוב, ולשם כך צריך ללמוד. צריך ללמד את האדם על המערכת שבתוכה אנחנו נמצאים, שלמעשה אנחנו נמצאים במערכת קשר אינטגרלית בינינו, וכל אחד שממלא אחרים, ממלא את עצמו דרך אחרים.

עלינו פשוט לגלות את המערכת הזאת, להתחיל להרגיש אותה. ואז לא יהיה שום הבדל בין השפעה ומילוי. לא יהיה שום הבדל בין זר לקרוב, ארגיש שכולנו נמצאים במערכת אחת.

שאלה: בעבר הסברת מה ההבדל בין אנרגיה בהמית לאנרגיה רוחנית, אמרת שבחילופי אנרגיה בהמית שמתרחשים בחיים הרגילים, אחד נותן והאחר מקבל, כלומר מישהו מתרוקן ומישהו מתמלא, ואילו בחילופי אנרגיה רוחנית אין דבר כזה. אנרגיה עוברת דרך כולם, וכביכול ממלאה את כולם ולא עוצרת אצל אף אחד.

כיצד אפשר להשיג את המצב הזה, כיצד ללמד את השלבים מהם מורכבת העבודה הזאת, כדי שאדם יתחיל ליישם את השיטה הזאת?

תשובתי: הייתי מייעץ לאנשים להגיע לשיעורים שלנו וללמוד כיצד לעבוד בקולקטיב אמיתי, כאשר בכך שאני נותן ומשפיע לאחרים אני ממלא את עצמי, וכך כל אחד מאיתנו. בסיכומו של דבר אנחנו מגיעים למצב שבו כל אחד מגדיל את המילוי בהתאם לכמות האנשים בקולקטיב. הוא מרגיש שגם כאשר הוא מגיע לעבודה עייף, לאחר שינה, הוא מקבל בעבודה אנרגיה עצומה ויוצא עם עיניים בוערות, ערני, רענן ונמרץ לאחר שמונה או עשר שעות עבודה וחוזר הביתה מלא באנרגיה. וכבר מהערב הוא חושב כיצד יחזור לעבודה, וכל הקרובים שלו, בני ביתו שמחים לראות ולפגוש אותו במצב כזה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 25.11.20