דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / איך להפוך לילה ליום?

איך להפוך לילה ליום?

ספר הזוהר. הקדמת ספר הזוהר, מאמר "תורה ותפילה", סעיף 182:

"בוא וראה, עצה לאדם, כשהוא עולה בלילה על מיטתו, צריך לקבל עליו מלכות שלמעלה, בלב שלם, ולהקדים למסור אליו פיקדון של נפשו.

וכשעושה כן, שוב אין ממשלת הלילה יכולה לפגום אותו, ולהפסיקו מנועם עבודת ה'. כי אצלו כבר הערב והבוקר יום אחד. ואין הלילה, אלא חלק מהיום ממש.

וע"כ, מיד הוא ניצל מכל חוליים רעים, ומכל הרוחות הרעות, שאינן שולטות עליו. כי הלילה שלו כבר יצא מרשות הס"א, שהרי לא יצויר לו עוד, שום דבר, חוצץ בינו ובין השכינה הקדושה. ואין עוד כוחות הס"א והדין שולטים עליו."

איך להפוך לילה ליום? ברור, שלא קיימים לא יום ולא לילה, הם רק נראים כך ברצונות המקולקלים שלי. אם מתעוררים בי חסרונות נוספים שהגיע הזמן לתקן אותם, אז אני מרגיש בהם חושך, לילה. לילה, זה חוסר איחוד, חוסר גילוי הבורא, כוח ההשפעה שצריך לשרות בכל הכלים שלי.

הכלים שלי, זו המציאות שלי. כל העולם זה "כלי" שלי. כל הטבע הדומם, הצומח, החי ובני האדם, הם נמצאים בתוכי. ואם הכלי הזה מתמלא בכוח האהבה וההשפעה ההדדית שמאחד את הכול לאחד שלם, אז לא נשארים קטנים וגדולים, רחוקים וקרובים, הכול אחד. כי האהבה מכסה על כל הפשעים, מסלקת את כל ההבדלים. זה נקרא שאני מגלה את הבורא, הוא ממלא אותי ואני מתאחד עימו.

אבל נשארו בי עוד רצונות מקולקלים שאני עדיין לא הרגשתי אותם אף פעם ולא ראיתי אותם, והם פתאום מתחילים לעלות ולהתגלות. לכן אני מתחיל לחשוב רע על החברים, על הקבוצה, על המורה, על הבורא. אני נזרק מצד לצד, ועד שאני לא אעלה לדרגה הסופית האחרונה של גמר התיקון, אז כל פעם יתגלו לי שכבות יותר ויותר גרועות ועמוקות של האגו, בעביות יותר ויותר גדולה. משום כך אני אזרק רחוק מאוד מהרוחניות, או אפילו אני בכלל אפסיק להיות מודע שאי פעם הייתי ברוחניות ועכשיו יצאתי ממנה. עד כדי כך השכבות הגסות של העביות המקולקלת שלי יתגלו בי, שיכולות להוציא אותי לגמרי מההרגשה וההכרה הקודמת.

ואז ברצונות האלה אני מרגיש "לילה". לילה זה כוח הפירוד, ולא סתם חושך ואיבוד עניין כלפי הרוחניות וכלפי המטרה. או שאני נזרק למצב של חוסר אונים מוחלט, או שאני מזלזל במטרה הרוחנית, בקבוצה ואני מודע לזה, או שאני בכלל מאבד את המודעות לזה ויורד חזרה לעולם הזה, בכך שדואג רק לקיום הגשמי. כלומר נעלמת ממני אפילו דרגת האדם של העולם הזה ואני יורד יותר ויותר למטה למצב בהמי, עד שנופל לגמרי מבלי שיכול לזוז, כמו מת.

כל הכוחות האלה שמפרידים אותי מדבקות בבורא, מהכוח האחד השולט וממלא את כל המציאות בתכונת ההשפעה והאהבה, הם נקראים חושך הלילה. אבל יש כזה מלאך, שנקרא "לילה", ודווקא הוא מביא את טיפת הזרע לבורא ושואל, מי עתיד להיוולד ממנה. כלומר דווקא לילה, זה אותו הכוח שמביא את טיפת הזרע שממנה יתפתח האדם. כל יום אדם נולד מחדש ובעצמו מחליט על גורלו: להיות רשע או צדיק.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
היום הולך ומתבהר, והלילה הולך ומחשיך
ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד
בשעה שהחשיך הלילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D7Msv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest