דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / איחר להציל את נשמתו

איחר להציל את נשמתו

שאלה: אף על פי שהזהרת שאסור לאחר לסדנה, בכל זאת היו אנשים שאיחרו. האם נהגנו בצורה נכונה ש"ריחמנו" עליהם והכנסנו אותם למעגל הכללי, במקום לעשות מעגל נפרד של מאחרים?

תשובתי: לא ברור איך אנשים יכולים להרשות לעצמם לאחר לכזה בירור? זה דומה למקרה, שהאר"י הזמין את תלמידיו לעלות לירושלים ולעשות גמר תיקון, אבל אף אחד לא הגיע לשעה שנקבעה. אני לא מבין איך אדם יכול לאחר לאסיפה שמוקדשת לעבודה רוחנית.

כאן הכול תלוי רק בהכנה, בריכוז, בציפייה, כדי שזה יתרחש. צריך להתחיל לחשוב על זה כמה שעות לפני הסדנה. ללא הכנה שום דבר לא ייצא, אנחנו צריכים להכין את החיסרון.

בחיים הרגילים הרגשת הרעב ושאר הצרכים יעוררו אותי, בגלל הורמונים ותהליכים טבעיים של הגוף. אולם כלפי הרוחניות אני צריך בעצמי לספק לעצמי את הרצון, על ידי הסביבה. אין בי רצון לשום דבר רוחני שיופיע בפני עצמו, כמו הצורך באוכל, במין, בכסף, כבוד, שליטה, מושכלות!

נתנו לי רק "נקודה שבלב", כדי שמתוכה אני אוכל לפתח את הרעב הרוחני שלי. וכל השאר, מלבד הנקודה הזאת צריך לבוא מהסביבה. אני צריך לארגן לפני הסדנה הזאת סביבה שתשפיע עליי, ואני כבר אבוא עם חיסרון מוכן. אחרת, אני אפספס את כל ההזדמנויות, כאילו שפתאום מזמינים אותי לשולחן חגיגי מלא במאכלים, אך אני לא ידעתי ולפני רגע אכלתי. אני מסתכל על כל השפע הזה ולא יודע מה לעשות איתו.

ההכנה היא הכרחית. לכן אנשים שמאחרים ופורצים לקבוצה מעולם אחר, מהעבודה שלהם, מהעיסוקים האחרים, גורמים נזק. הם לא יכולים להתכלל מייד במעגל הכללי, במקרה הטוב רק לקראת סוף הסדנה הם יצליחו לתפוס איזו הרגשה כללית. אולם לבטח הם יקלקלו לאחרים.

לכן לא צריך לקבל אותם בזרועות פתוחות, אלא לבדוק מה קרה, האם זה באמת האירוע החשוב ביותר בחייהם? אני לא הייתי נותן למאחרים להיכנס. צריך לדאוג מראש לא לאחר, משום שמדובר על פיקוח נפש. האם לא הגעת כדי לבנות את אותו המקום שממנו מקבלים את הנשמה?

מתוך שיעור בנושא שיחה על הסדנה, 21.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הפגישה נקבעה במרכז הקבוצה
הכנס אף פעם לא נגמר
לא להזיק לחבר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/skEbc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest