איחוד למעלה ולמטה

2012-02-24_5473_w.jpg

שאלה: אנחנו צריכים להיות חדורים מהרצון של הקבוצה, וכמו כן לקחת רצון מהעם. מה ההבדל ביניהם?

תשובתי: קיימת הקבוצה שלנו, "בני-ברוך" (ב"ב) וישנם "אומות העולם". אפילו אם בעתיד יהיה איחוד (Σ) בין העמים, הוא יוכל להוליד רק צעקה שמכוונת למעלה. האיחוד שלהם טוב כדי להצטרף לאיחוד שלנו. והאיחוד שלנו, בתורו, כדי להצטרף לאחד והיחיד (1).

לכן, קיים האיחוד של העם, קיים האיחוד בינינו, וקיים האיחוד בין העם לבינינו. כאשר ההמונים נכנסים לתוכנו, כמו שבע הספירות התחתונות של ה"בינה". חייב להיות איחוד פנימי בפנים, ואיחוד פנימי למעלה, ואחר כך כולנו מתאחדים, מתמזגים עם הבורא לאחד שלם.

באופן כזה, אנחנו כמו ג' הספירות הראשונות של "בינה" (ג"ר דבינה), וצריכים לספק תיקון לז' הספירות התחתונות שלה (ז"ת דבינה).

שאלה: כלומר, האם קיימות שתי דרגות של תיקון, אנחנו מתאחדים בעל מנת להשפיע, וההמונים צריכים לתקן את האגו ברמה הגשמית?

תשובתי: בעם אנחנו לא מתקנים שום דבר. אנחנו מתחברים עם האנשים ולוקחים את החיסרון שלהם, שעוזר לנו להתאחד עוד יותר וליצור קשר עם הכוח העליון, עם האור. והאור פועל דרכנו עליהם.

בסופו של דבר, אנחנו הם אלה שמממשים ולא ההמונים. הם אינם מסוגלים לכך בעצמם, אבל הם נותנים לנו את הכוח לתיקון, ולא יותר מזה. זה נכון שהם גם כן צריכים להשתדל להתאחד, אבל בעצם אף אחד אינו מסוגל להתאחד, כולל אנחנו. רק האור מממש את החיבור. ולכן העיקר הוא, שהם יבינו שללא האיחוד ביניהם, לא יהיו להם חיים טובים. ואנחנו ניקח את החיסרון שלהם, נהיה חדורים מהמרירות שלו ונהפוך אותו לתפילה.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 08.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המתאם בין הבורא לנברא
חלוקת היגיעה הרוחנית
אנחנו קובעים!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KX1Vw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest