דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור – זה מאוד פשוט!

אור – זה מאוד פשוט!

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בטורונטו

שאלה: הבורא נותן לנו אור, ואנחנו מרגישים שאיננו יכולים להעביר אותו לעולם הזה. זה מעורר בנו הרגשת בושה נוראית. אז מה עלינו לעשות?

תשובתי: הבעיה שלנו היא, שאנחנו נמצאים בים של אור, ועל אף שאנחנו נמצאים בתוכו, הוא נסתר מאיתנו. אני נמצא בתוך האור כמו נקודה שחורה, ואינני יכול להרגיש אותו. הוא נמצא סביבי כאור מקיף (או"מ). ואני אפילו לא מרגיש אותו כמקיף.

האור המקיף הזה הוא השפעה, נתינה. כדי לסבול אותו אני חייב להיות באותה התכונה שלו. ואז אני מרחיב את הכלי/הרצון שלי עד למידה שגם אני יכול להשפיע כמוהו, ואז אני מרגיש בתוכי את אותה התופעה. האור לא נכנס בי, אלא אני יצרתי בתוכי את אותה התכונה שלו, ולכן אני מרגיש את אותו הדבר, מפני שמה שבחוץ שווה למה שבפנים. זה נקרא להיות דומה לבורא, לאור.

את האור שנמצא מחוץ לי אני לא מרגיש. והאור שנמצא בתוכי, ה"מילוי", נקרא "מסך" ו"אור חוזר" (או"ח). המסך הוא ההתנגדות שלי, והאור החוזר הוא ההשפעה שלי. אלה התכונות שלי ששוות לאור.

אני אף פעם לא מרגיש את הבורא, אני תמיד מרגיש את התכונות שלי. הן ממלאות אותי. לכן, ככל שאפתח את עצמי, כך ארגיש את האור, את ההשפעה, את הבורא. זה בעצם נקרא "הנכונות לסבול", לסבול את המילוי הענק הזה, הבלתי גבולי. למעשה, הוא תלוי אך ורק בתכונות ההשפעה שלי, שאותה אני צריך לרכוש.

לפעמים אנחנו עוברים מצבים שבהם זה נראה לנו בלתי אפשרי: "איך אוכל לקלוט את האור העצום הזה? איך אוכל להרגיש אותו?". אך הוא בכלל לא גדול. הרי ידוע שלילדים קטנים יש צרות קטנות וגם תענוגים קטנים, ולאנשים גדולים יש צרות גדולות יותר, ותענוגים גדולים יותר. אנחנו פשוט צריכים לגדול, וזהו. המילוי בא מבפנים, ולא מבחוץ. אנחנו רק מציירים שהוא כביכול מגיע מבחוץ. אך למעשה אנחנו תמיד מתמלאים אך ורק בתכונות שלנו, או בתכונות האגואיסטיות כמו עכשיו, או בתכונות של ההשפעה, וזה נקרא "אור".

הבורא הוא תכונת ההשפעה. כשתכונת ההשפעה ממלאת אותי, מפני שהגעתי למצב שבו אני משפיע וזה נותן לי סיפוק – זה נקרא שהבורא ממלא אותי, שאני מתמלא בבורא, באור. העיקר להתייחס נכון למילים, לשמור על הגדרות מדויקות, ואז פתאום הכול מתבהר בצורה מאוד פשוטה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בטורונטו, 16.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
סַפֵּר לנו על הרוחניות!
אתה, אני והבורא
כל האמת על האור המקיף

One comment

  1. בנימין מילר

    טעות…

    כפי שאנו היום יודעים (בעיקר מבסיס תכנות מחשבים), כל הבריאה מבוססת על שתי סיביות (bits);

    הסיפרה הבינרית 0 והסיפרה הבינרית 1.

    על מסך מחשבים למשל, הסיפרה 0 מייצגת את החושך כלומר, הבסיס שאתו אפשר לפתח את האור שאותו מייצגת הסיפרה 1.

    ה-0, כמה שנכפיל אותו, הוא לעולם לא ישתנה. כלומר, מאות 0-ים תמיד ישאר הערך = 0.

    ה-0 הוא נסתר ואין לו שום משקל או מימד כלשהו חוץ מדבר אחד; הוא נותן לסיפרות החיוביים להתרבות…

    למשל כשיש לך סיפרה חיובית מ-1 ומעלה… ככל שתוסיף לה 0-ים, כן תרבה וכן תפרוץ הסיפרה או הסיפרות החיוביים…

    אכן, הסיפרות החיוביות נראות בעין הנברא כאילו יכולות להתקיים בלי ה-0 שהרי ה-0 מתוסף רק אחרי הסיפרה החיובית, אבל למעשה, הסיפרה הראשונה היא תמיד 0 ורק לאחריה מקבלת הסיפרה 1 את ערכה…

    אין סיפרה 1 אם לא קדמה לה סיפרה 0 אף אם ה-0 בלתי נראה. כי אם ה-0 היה חייב להיראות, לא היה לו את הכוח להיות תשתית… ולכן גם אמר הבורא למשה רבינו; 'כי לא יראני האדם וחי'…

    מכאן מוכח, שהתשתית לכל, זהו הנסתר והנעלם.

    המסר העצום שמתקבל מההגיון הזה הוא, שבעצם כל העוצמה וכל הכוח, התשתית שלהן זה הנעלם והנסתר אשר בעין הנברא מצטיירת כחושך ואפסיות.

    לפי כל זה יוצא, שכל השאיפות, המגמות והמבט הפילוסופי הפרימיטיבי של הנבראים, הם מסולפים מן הקצה אל הקצה.

    האדם היה בעצם צריך להיות חייב לחוש את כוח הנסתר שמאחורי כל דבר בשטח הנגלה ולהביט אל הנסתר והאפסיות בכדי לחוש את הכח שהוא בעצם מאפשר את הנגלה! אך האנושות כל כך סולפה במבטה, שאין לך כמעט יצור שדרך תפיסת העולם שלו תהיה בכיוון הנ"ל וזה חבל…

    ובעצם, לא שייך בכלל להתווכח על ההנחה הנ"ל אם היא נכונה או להכחיש אותה, כי הטבע בנוי על העיקרון הנ"ל

    מי שמבטו אל הנגלה, זה רק יגרום לו כעס וכאבים ובלבול כפי שכתב החכם מכל אדם בספר קהלת:
    'כי ברוב חכמה רוב כעס ומוסיף דעת יוסיף מכאוב'…

    לפי עיקרון זה יובן היטיב את הנאמר במסכת בבא בתרא דף יב;

    דיוסף בריה דר' יהושע חלש אינגיד. א"ל אבוה מאי חזית? א"ל עולם הפוך ראיתי – עליונים למטה ותחתונים למעלה.

    אף פעם לא הבנתי את המאמר הזה.

    וכי אין כאלה שהם כאן למעלה וגם שם למעלה, או שכאן למטה וגם שם למטה ?!

    הפשט הוא; כאן כל אחד רואה רק את הגלוי, שואף אל הגלוי ומתעסק כל חייו בגלוי… שם, שואף כל אחד לנסתר ומחשיב רק את הנסתר.

    ולכן, המסתכל כאן למטה, כלומר אל התשתית ואל הבסיס, כשיגיע למעלה באמת יהיה למעלה. ולכן אמר רבי יוסף לאביו שמכיון שכל הברואים מנוהלים פה על ידי מה שמעל הנסתר כלומר הנגלה, כשיבואו למעלה הם יהיו למטה כי לא יהיה להם ערך עצמי.

    בתגובה קצרה זו, רק נגעתי בראשי הדברים, אבל הנושא הזה יש לו השלכות לאין סוף שלא שייך לפרטם כאן…

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest