דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור חנוכה בליבך

אור חנוכה בליבך

הרב"ש, אגרת מ"ג: "הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים:

1) נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן.

2) השמן.

3) הפתילה.

ובזמן ששלשת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם".

שלושה תנאים הדרושים לאור, משקפים את המבנה שלנו. אנחנו מורכבים מרצון ליהנות שפועל בצורה אגואיסטית. וכשאנחנו מסתכלים על העולם, אז אנחנו רואים שהוא מלא בבעיות וייסורים. אף אחד אינו נוהג ביושר, כולם מזיקים זה לזה, ואני תוהה מדוע הבורא (אם הוא בכלל קיים) ברא כזה עולם רע, אני במקומו הייתי מסדר אותו טוב יותר! כלומר, אני מסתכל דרך הרצון האגואיסטי הרע שלי, ולכן רואה מסביב רק רע.

אך אם אני מתחיל להתגבר על הדעה המוטעית שלי וחושב שהבורא הוא טוב ומיטיב, או שאני מרגיש רע רק בגלל שאני בעצמי רע, אז כל המחשבות והרצונות האלו מתנגשים בתוכי בסתירה. וזה נקרא "פתילה", כי אני מברר איפה ה"פסולת" של הרצון שלי ומה רע בה.

הרצון זה כלי, ובתוכו קיימת ה"פתילה" שנולדת מהניגודיות לרצון. והבירורים האלה מולידים "בהירות" (חומר דלק), כלומר שמן, אור החכמה. אלו שלושת המרכיבים הקיימים גם בנשמת האדם שרוצה לעשות בירור ולהידלק כמו נר, וגם בנר רגיל שסמל של הנשמה הזאת. הכלי, הרצון, היה אגואיסטי מהטבע, "למען עצמו", כי הרי כך נולדתי. בעזרת לימוד חכמת הקבלה בקבוצה, אני יוצר "פתילה" שיכולה להידלק, מאחר ואני מתחיל להתנגד ולברר מי הוא הבורא, ומי אני בעצמי. וה"שמן" הוא תוצאה, כי הרי המצב הזה מוליד "חומר דלק".

אני מנהל מאבק: אני רוצה להשיג השפעה ולא מסוגל לזה. אני פורץ קדימה, אך הטבע שלי מושך אותי חזרה לאחור, פרעה אינו נותן לי לצאת מתחת לשליטתו. אך כך אני מברר את עצמי ואת הבורא, ודרך איזו מערכת אני יכול להיות מקושר איתו.

"ואחרי ההתגברות הזה, האדם זוכה לקבל את אור ה' המאיר לנשמת האדם, ואז אין כבר מקום לסתירות, וזה נקרא אור חנוכה, היינו זוכה להשגחה גלויה, שהנהגתו יתברך הוא בבחינת הטוב והמטיב לנבראיו".

מתוך שיעור על אגרת מ"ג של הרב"ש, 01.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
"פרסום נס" החנוכה
בשביל מה אני מדליק נר
שיחה על "חנוכה"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HetS7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest