"פרסום נס" החנוכה

תמיד קיים אצלי איזה יחס למה שמתרחש איתי, עם הסביבה, עם הקרובים, עם העולם. אם אני מצרף ליחס הזה את הבורא, אז אני מתעמק אל תוך הבירורים: למה, לשם מה, לתועלתו של מי וכולי. וכאן אני נמשך פנימה לתוך מלחמה שלמה על כל מצב! אני יכול לברר אותם "בתוך הדעת", מה שנקרא הגישה "היוונית", כלומר בהתאם לשׂכל, לרגש, להבנה שלי, לכל הדמיונות שלי. או שאני הולך ב"אמונה למעלה מהדעת" ומחפשׂ את כוח ההשפעה, בכך שאני רוצה לראות הכול מנקודת מבטה.

כלומר, אני לא רוצה לקבל ברצונות הידע והמילוי המתעוררים בי, אלא רוצה בעזרת הרצונות האלה לצאת מתוך עצמי החוצה, לתוך אחרים, ושם לקבל את כל הידע והמילוי, באמונה למעלה מהדעת, בכלים של ההשפעה. המילוי שאני מסוגל לקבל לתוכי, נקרא "העולם הזה". את מה שאני יכול לקבל מבחוץ, כשאני יוצא מתוך עצמי החוצה, נקרא העולם העליון. ואני נלחם למען הגישה הזאת, שאותה אני רוצה להחזיק, זה נקרא מלחמת המכבים עם היוונים.

"יוונים" זה פשוט הסמל לכל החשיבה הרציונאלית הקיימת בעולם: של השׂכל האנושי, של הגישה המדעית. ו"המכבים" הם מעל זה, מאחר והם מגלמים את עבודת הכוהנים השייכים רק להשפעה. האדם כל הזמן חייב לנהל את המלחמה הזאת, עד שהוא עולה מעל לשׂדה הקרב. במלחמה הזאת יש לך בינתיים "מרגלים" שאותם אתה שולח ל"שוק", כלומר לאותו המקום (רצון) היכן ששורה "שליטת הרבים".

כי הרי בין המחשבות והרצונות שלך בינתיים ישנם כאלה שעליהם שולטים "הרבים", בכך שמטים אותם פעם לכיוון אחד ופעם לכיוון השני למען האגואיזם שלהם. עד שבכל הרצונות שלך לא תונהג הנהגה אחת! זה אומר שאתה עוזב את ה"שוק" ונכנס לתוך ה"בית" שלך. השוק עצמו נהפך לבית, ה"מרגלים" הולכים משם. ואתה תישאר אחד על אחד עם הבורא, בדבקות, יחד עם הרצון/הבית שלך.

בעולם הרוחני איננו עוברים ממקום למקום, קיים רק מקום/רצון אחד. אך אתה משנה ובונה אותו כשאתה משנה את היחס שלך כך שמה"שוק" הוא נהפך ל"בית" שבו אתה מדליק נר, כך שאתה "מפרסם את הנס" (פרסומא דניסא).

מתוך שיעור על אגרת מ"ג של הרב"ש, 01.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מלחמת המכבים בתוכי
חנוכה – חג האור שבתוכי