אור היום

אנחנו לא יכולים להבחין בין יום לבין לילה, עד שלא תהיה לנו לפחות הרגשה חלקית של יום, ואז אנחנו מבינים שהיינו בלילה חשוך. ועד לרגע הזה, אין לאדם אין שום אפשרות להבין מהו יום ומהו לילה, כי לשֵם כך דרושה הרגשה.

אבל אם האדם משקיע כוחות, נותן יגיעה, מבצע בדייקנות את כל הדרישות, עושה את כל מה שרק אפשר, כמו שנאמר: "חוץ מצֵא", אם הוא ממשיך בצורה עיקשת, "כשור לעול וכחמור למשא", אז בסופו של דבר הוא מגיע להרגשה של מה שנקרא "יום השם". אמונה נקראת יום.

אמונה היא הרצון וההרגשה שנותנים לי להעלות מעל עצמי ולהשפיע לבורא, כשאני מקבל יכולת לחשוב עליו מבלי להסתכל על עצמי. אני מתעלה מעל עצמי כך שהצורך והרצון של הבורא הופך עבורי לקובע. רק אותו אני רוצה למלא ורק אליו אני רוצה להיות דבוק, כמו משרת נאמן לבעל הבית. אני תופס את זה כמו "יום" אמיתי, כמו מילוי.

ודאי שאי אפשר להסתדר כאן ללא ביקורת, וכבר ברגע הבא אני מרגיש איך היום מחשיך עבורי, והלב מוכבד. כי אני צריך לברר את המצב שלי. בהתחלה אין לי כלים רוחניים, חוץ מהנקודה הראשונית שאיתה אני נדבק לעליון. בינתיים אני לא מבין ולא תופס שום דבר, אלא רק מתרשם מההרגשה הראשונה הזאת.

ועכשיו אני צריך לרכוש כלים רוחניים, רגש ושכל. ואפשר לקבל אותם רק דרך הרגשת החיסרון, ולכן מתחילים לגלות לי בלב ובמוח רצונות ומחשבות, כאילו נגד המצב הזה. אבל שומרים עליי, ולא נותנים לי מעבר למה שאני מסוגל לברר, כדי שאני כל הזמן, לרגע מסוים, ארגיש פעם מגע של אור, ופעם מגע של חושך, יום ולילה.

ואז, בהבדל הזה, בניגודיות ביניהם, אני אתחיל לברר ולקבל הרגשות, הבחנות, שבהן לאחר מכן אוכל להתמצא בחלל החדש הזה. וכך, בהדרגה, החל משחר הבוקר, מגיע אליי היום, ואני מתחיל להבדיל בין האור והחושך.

אנחנו מתכוננים לזה, יחד עם החברים, כשאנחנו משתוקקים זה לזה בהשפעה, בהשתתפות. אנחנו מתחברים עם החבר ונכללים איתו, כדי לספק לו התקדמות רוחנית, ולתמוך בו כמו בתינוק או באדם חולה שזקוק לעזרתנו ולדאגתנו. תמיכה כזאת מפתחת את הרצונות שלנו, שבהם אנחנו משיגים את הבורא.

הדאגה לאחרים היא הכלי הרוחני. האמונה היא התכונה שנותנת את הכוח להשפיע, להתעלות מעל האגואיזם שלנו, ובמקום דאגה לעצמי, להתחיל לדאוג לזולת ולבורא. אמונה כזאת נקראת אור היום.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 09.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אני מעורר את השחר
עקרונות יסוד מתוך הספר "שמעתי" – מאמר ט"ז, "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה"
עבודת ה'

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest