דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור אין סופי או חושך אין סופי?

אור אין סופי או חושך אין סופי?

laitman_2010-04-11_1684_70.jpg

כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, אנחנו נכנסים למגע עם האור עצמו. הרי בהתחברותנו עם אלו הרוצים באותה המטרה ועל ידי הלימוד יחד, אנחנו מתחברים באופן פעיל למלכות דעולם אין סוף, היכן שכל בני האדם נמצאים באחדות הפנימית שלהם, כאחד שלם.

אך מאחר ואנחנו רוצים להתקיים במצב הזה באופן פעיל, אנחנו מושכים אלינו מהמצב השלם הזה אור נסתר וכך מזרזים את ההתפתחות הרוחנית שלנו. זה נקרא להיות ישר-אל, המשתוקק "ישר אל הבורא", אשר  "מזרז את הזמן", על ידי הלימוד שלו מושך בעצמו את האור אל עצמו ומחייבו להתגלות.

כמו כן "מקדש את הזמנים", כלומר רוצה שהאור יכוון אותו להשפעה (קדושה זו תכונת ההשפעה). יוצא, שהלימוד בקבוצת מקובלים נותן לנו "מושכות" או "הגה" לידיים, ובעזרתם אנחנו יכולים לנהל את עצמנו, בצורות ההתפתחות שלנו ובמהירות ההתפתחות, וכך הופכים להיות עצמאיים מהאור. אך מהצד שני, האור הוא מאוד חזק, ויש לו תוכנית התפתחות עבור כל אחד מאיתנו ועבור כולנו יחד.

לכן, בהשתדלותנו לזרז את התפתחותנו בעצמנו, אנחנו דווקא מתחילים להרגיש עד כמה אנחנו תלויים באור הזה, בהתעוררות שלו. רק בעזרתו אנחנו יכולים להתקדם. האור מעלה אותי ומוריד, ובכך מעורר בתוכי רצון להתפתח, בכדי לעשות מעצמי אדם "הדומה לבורא" ולעלות מדרגת בהמה, מכל החיים הגשמיים האלה.

אני בעצמי מחכה, מתי האור כבר יתחיל להשפיע עליי ומכין את עצמי לכך, כדי להעביר ולמסור באופן מלא ומוחלט את עצמי אליו, כמה שיותר להתחבר ללימוד, לקבוצה, להפצה, לפתור את כל הבעיות שצברתי בזמן החושך וההסתר.

יוצא, שאני הוא אותו "התרנגול" מאותו המשל על התרנגול והעטלף שמצפים לשחר. אני מחכה שיבוא האור ויאיר לי את הדרך, ושמח, כשהאור מגיע. אך "העטלף" הוא אותו אחד שלא הכין את עצמו לביאת האור, ולכן תופס את ההתעוררות מלמעלה, להיפך, כחושך. אנחנו נמצאים בעולם אחד, כל שבעה מיליארד בני האדם. אך אותו אחד המכין את עצמו לביאת האור, לגילוי הבורא, מרגיש שכל מה שמתרחש בעולם מיועד לגילוי האור. ואם אינו מכין את עצמו, האור עצמו, אשר מתקרב אלינו, נתפס כחושך.

למרות שאנחנו נמצאים במערכת אחת כללית, רק אלו המצפים לביאת האור, מרגישים אותו כרצוי ועבורם הוא באמת אור. אותם אלו שאינם רוצים להתקרב אל האור, לאהבת הזולת, להשפעה, ירגישו בעולם הזה משבר יותר ויותר גדול ובעיות למיניהן.

אנחנו כולנו נמצאים בעולם אין סוף, אך הכול תלוי בהכנה שלנו, אנחנו יכולים להרגיש בו  גם אור אין סופי, וגם חושך אין סופי, או בכלל לא להרגיש כלום, כאילו שנמצאים מחוסרי הכרה ומנהלים רק קיום בהמי. הכול תלוי ברצון שלנו להפוך להיות אדם, כלומר "דומה" לבורא באהבה ובהשפעה שלו.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 21.05.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/70gsy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest