אופקים של תפיסה

בלימוד חכמת הקבלה אנחנו עורכים מחקר מדעי, ניסיוני, מעשי, בהתאם לעיקרון: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". במילים אחרות, במידה שאנחנו משנים את הטבע שלנו, במידה הזאת אנחנו יכולים לראות תוצאות מחכמת הקבלה. אבל התוצאות האלה מתגלות בנו. האדם, הוא המעבדה. הוא משנה את התכונות שלו ואז מגלה מציאות חדשה.

עכשיו, בתוך התכונות העכשוויות אני מגלה מימד מסוים, וכאשר אני אשנה אותן, אני אגלה מימד מקביל אחר. וכך עוד ועוד. התכונות האלה, שכבות המציאות האלה, נקראות "מדרגות", וחכמת הקבלה כותבת באופן מדויק איך אני כל פעם צריך לשנות את עצמי, על ידי החברה ועל ידי כוח שמפתח אותי, שאותו אני מקבל כדי לעלות למימד יותר עליון בחושים של רגש ושׂכל מחודשים, נעלים ורחבים יותר. יחד עם זה, התפיסה החדשה שלי לא מוחקת את ה"תמונה" הקודמת, פשוט אני עולה יותר ויותר רחוק, בזה שתופס בחושים שלי מציאות יותר ויותר עליונה שעליה מדבר המדע. אין שום ניגוד וסתירה בין הגילויים שלי ושל המדע, להיפך, המדע מצטייר כחלק מהתפיסה שלי.

ובעצם, המדע של מחר, זו דווקא התפיסה שלנו של המרחב הרוחני. "רוחני", במובן, שזה מתגלה באמצעות השינויים שבאדם.

כך אנחנו בטבע מגלים "עולמות", תפיסות חדשות, אף על פי שאנחנו לא יודעים מה זה הטבע בכללותו. כפי שמסבירים לנו המקובלים, היום לפנינו נמצאות 125 מדרגות של התפתחות התפיסה שלנו. כל אחת מהן אני מגלה במעשה, בהתאם ל"רשימות", "מסכים", דרגות עביות ("עמקות" של הרצון). הכול מחושב ומדוד, הכול "מתקתק", הכול מתגלה לפניי במידת השינוי שאני עושה בתוכי. אני משתנה, כלומר אני משיג, שוב משתנה, שוב משיג וכך שוב ושוב.

כך מתקדם התהליך עד לשלב שנקרא "גמר התיקון שלנו". מה יהיה אחרי זה, המקובלים לא מספרים לנו, על אף שמדברים על מדרגות של ה"אלפים" השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי וכולי. בהסברים שלהם הם נעצרים בגמר התיקון, מפני שעל המשך הדרך פשוט לא ניתן להעביר ולספר.

אתה תצטרך לעבור את כל 125 המדרגות האלו עד לסיומן, ואז שוב לעבור שינוי, בדומה לשינוי שאתה עובר, בכך שעולה מהעולם שלנו לעולם הרוחני. זה שינוי תפיסה אמיתי, מהפכה פנימית, והיא תתבצע שוב בגמר התיקון, כאשר אתה תהפוך להיות אינטגרלי לחלוטין, שלם, כמו הבורא. ואז, אחרי שתתוקן, אתה תהיה ראוי, מוכן, למשהו נעלה יותר, שלזה אין היום מילים. כי במדרגות הרוחניות אתה כבר מתעלה מעל לזמן, מעל לחיים והמוות, מעל למקום והתנועה ומעל לכל ההגבלות של העולם הזה. כל שכן, אין לנו יכולת לדבר על שלבים עוד יותר מרוחקים… המוח והרגשות שלנו העכשוויים פשוט אינם פועלים שם.

ולכן עכשיו אנחנו דנים בשאלה אחרת, שאלה אודות האנושות, שבינתיים תופסת את העולם דרך חמשת החושים הגשמיים, הבהמיים. אז איך היא יכולה לעבור לחמישה חושים נוספים, שנקראים: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות?

אנחנו רוכשים אותם לפי מידת התיקון שלנו של חמשת דרגות העביות של הרצון שלנו, שהם שורש, א', ב', ג', ד'. אני מפתח את חמשת החושים החדשים על פני העביות, שכל הזמן גדלה כמותית ואיכותית. הגוף ה"בהמי" שלי נשאר כפי שהוא, ואילו אני, באותו הזמן תופס, מזהה חלקים חדשים של הטבע, פרוסה אחר פרוסה.

ומה שמעניין הוא, שאפילו החלק הקטן ביותר שמופיע בקווים כלליים, בקנה מידה לא מדויק, אבל בכל זאת הוא נותן לי הבנה והרגשה של כל המציאות עד הסוף של כל 125 המדרגות.

מתוך שיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 23.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?
כמה פרטים מתמונת העולם הרוחנית
השלמות שמובילה כלפי מעלה