אומנות בעבודה

שאלה: עבודה פנימית, זהו תהליך של בירורים פנימיים בלתי פוסקים. האם אפשר לאהוב אותו?

תשובתי: עובד טוב נקרא אומן, שנהנה מהעבודה שלו ולא מהשכר. הוא צריך את השכר רק כדי להתקיים, אבל זה לא העיקר בשבילו.

הוא מבצע פעולות קשות, לא כל כך נעימות, אבל הוא אוהב את העבודה שלו ומקבל ממנה תענוג שיכול להתגלות רק מתוך עבודה קשה, יגיעה.

זה נקרא אומנות, אחרת זה סתם פועל פשוט שעובד למען השכר. מחשיבים רק את זה, עד כמה אתה נהנה מהעבודה שהבורא נתן לך. לכן אנחנו צריכים לכבד את פרעה.

הכול תלוי בכך, עם מה אני מזדהה. יכול להיות שאני רק רוצה להרגיש טוב, ושום דבר יותר לא מדאיג אותי. או להיפך, לא חשוב לי מה אני מרגיש, אבל אני צריך לדעת את המהות של הפעולות שאני עכשיו עובר. ומזה אני רוצה לקבל סיפוק.

זאת אומרת, שאני לא דבוק להרגשה בתוך הרצון לקבל שלי, אלא לרעיון, למטרה, למשימה, שמביאה לי סיפוק. בזה שאני מחליף בצורה כזאת מילוי אחד בשני, אני מתנתק מהרגשת הקושי בעבודה ומהחושך ונדבק לגדלות המטרה, כדי שדווקא מתוך החושך הכי גדול לראות את האור הגדול ביותר, את הסיפוק הגדול ביותר.

אני מחליף את המהות הפנימית של הפעולה: במקום תענוג שמתקבל בתוך האגו, אני מקבל תענוג מהקשר שלי עם הבורא. לכן רק מתוך החושך הגדול ביותר, מה"מחסום" שלא ניתן לעבור אותו וה"מסך" שביני לבין הבורא שבהם אני מעוניין בעצמי, אני יכול להצדיק אותו ולהפוך להיות כמוהו.

דווקא על ידי זה אני נעשה עצמאי בגמר התיקון, בזה שנבדל לגמרי מהבורא ונדבק אליו מעל לכל ההבדלים. כך מתחברים שני הפכים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מקצוענות בעבודה הרוחנית
המדד של העבודה הפנימית
לא לסבול! ליהנות!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/AeCzy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest