דף הבית / המשבר ופתרונו / אוכל לזריקה

אוכל לזריקה

הערה: על פי נתוני בנק המזון הארצי "לקט ישראל", בשנה שעברה נזרקו בישראל 2,4 מיליון טון של מזון שעלותו היא כ- 19,5 מיליארד שקל.

תגובתי: אני חושב שהרבה יותר אבל גם כמו זו הייתה מספיקה כדי להאכיל את כל הנזקקים.

הערה: ננקטו צעדים רבים כדי למנוע זריקה של מזון.

תשובתי: שום דבר לא יעזור, בדיוק כמו מוות כתוצאה מתאונות דרכים, בעיות בבתי הספר, במשפחה, בכל מקום שרק אפשר. רק עלייתו של האדם לדרגת התפתחות הבאה תסייע בפתרון כל הבעיות. אנשים זורקים מזון מפני שלא אכפת להם מה קורה עם אחרים. אם היית יודע שילדיך חיים כמה קילומטרים ממך רעבים עכשיו האם לא היית מביא להם אוכל?

חסרה לנו תחושה שאנחנו מהווים משפחה אחת. לכן צריך להחיות את התחושה הזו בינינו, ואז הכול יהיה לכולם בשפע, אחרת לא ניתן לפתור את הבעיה הזאת. אני לא מדבר על כך שצריך לרוץ ולחלק מצרכי מזון, אבל כל אדם היה שׂם בצד ברצון את כל העודפים שלו. לכן לא מדובר אפילו על לחלוק עם מישהו, אלא פשוט לתת להם עודפים שאותם אנחנו זורקים. אז כולם גם יתייחסו בצורה נכונה והגיונית למזון. אנחנו לא מתארים לעצמנו, איזו כמויות של אוכל נזרקות בחנויות, בסופרמרקטים, באולמי חתונות, במסעדות. אנחנו זורקים יותר, מאשר אוכלים. כלומר, עלינו לארגן מערכות חלוקה מיוחדות ואז אנשים לא ירעבו, ולכולם תמיד יהיה מספיק. אם הייתה לנו הרגשה שהרעבים הם קרובים שלנו זה היה דוחף אותנו לשים עודפים בצד וליצור מערכת שתאסוף ותחלק אותם. אותו דבר גם בנוגע לביגוד וכל היתר, כלומר עודפים עצומים של תוצרת המיוצרת על ידינו.

כדי להשיג הרגשה כזאת אפשר רק כאשר אנחנו מתחילים לבצע את הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך", או לפחות, כאשר נרגיש שאנחנו עָם אחד. אבל לזה אנחנו יכולים להגיע רק בעזרת חינוך רציני מחדש ולא בשום צורה אחרת. אי אפשר לפתור בעיות כאלה בצורה אחרת. עלינו לדבר ולכתוב על כך הרבה כדי שכולם יבינו כיצד הם חיים ומי הם ואז יהיה קל יותר להסביר לאנשים שבכל זאת צריך לעשות משהו עם עצמנו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 11.1.2017

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest