אוהל ולבוש

"זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים" (חקת, י"ט, י"ד).

מדובר על הסביבה החיצונית של האדם, הכוללת: בית, חצר, שדה ומדבר. אוהל הוא הדבר הכי קרוב לגוף האדם לאחר לבוש. האדם בפני עצמו הוא בהמה, לכן הבגד שלו נתפר מעור של בהמות, והאוהלים מיוצרים מעור וצמר של בהמות. שערות הבהמה, עור ומשי, הם החומרים המועילים ביותר לגוף שלנו, ולישון על צמר, ללבוש צמר ועור, זה הכי טוב לבריאותנו. וכמובן, שהכי מועיל זה לחיות באוהל, כי יש שם הילה אחרת לגמרי.

שאלה: מה זה אומר "למות באהל"?

תשובתי: זה אומר שהאדם השתמש ברצון שלו בצורה אגואיסטית, לקבל למען עצמו, ולכן המעטפת הסובבת לא הצילה אותו, כולל הבגד והאוהל שלו. ועכשיו צריך לטהר אותם, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם בהמשך. בעבר היו מעבירים את הבגד מדור לדור, וברוחניות זה נעשה על ידי העברת המסך ממצב אחד למצב אחר. כי לא מדובר על מוות פיזי של האדם, אלא על המתת המצב הקודם שלו. איך הוא עובר ממצב אחד לאחר כשמשנה את מה שנקרא גלגולי חיים? מה נשאר בו ומה משתנה? למה זה נקרא חיים חדשים? אבל אלה בכל זאת חיים חדשים ביחס לחיים הישנים, כלומר בכל זאת משהו נשאר. באיזה אופן האדם משתמש בכלים הישנים שלו, כולל לבוש ואוהל? על כל אלו מדברת התורה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 24.6.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/67r7a

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest