אהבה ונאמנות

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההוא: והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו" (נשא, ה', ה'-ז').

שאלה: מה זה "מעל בה'"?

תשובתי: מעל בה' זה אומר לאהוב את עצמו במקום לאהוב אותו. כי לבורא אין דמות, זו תכונת השפעה ואהבה, שצריכה לנבוע מכל אחד מאיתנו ולהציף את כל החלל שבינינו. אם אני אוהב מישהו, אז כל המחשבות והכוונות שלי מכוונות לכך שיהיה לו טוב, זה נקרא "אהבת הזולת". אבל אם במקום האהבה הזאת אני פתאום מתחיל לשקוע באהבה אגואיסטית, זה אומר שבמקום לטפח אהבה כללית משותפת בינינו, אני מתחיל לחשוב על עצמי.

אהבה לבורא זו אהבה לתכונת השפעה ואהבה. אבל אם אני מפנה עורף לתכונה הזאת, זה אומר באופן חד משמעי שאני אוהב רק את עצמי. וזו נקראת מעילה. בטבע אין אמצע: או פלוס או מינוס, או לשם או בחזרה. אין שום דבר אחר! לכן אם אתה לא מקושר לתכונה הזאת, זה אומר שאתה באופן ברור ומוחלט מקושר לעצמך. זו אהבה אנושית פשוטה של הדרגה הגשמית.

למעשה אני אוהב מצב שמעורר בי או אדם אחר או איזה מאכל, או מוזיקה. המצב הזה ממלא אותי. ואילו אנחנו מדברים על אהבה כלפי תכונה, כלפי מצב רוחני! אדם פשוט לא מסוגל להבין זאת, למרות שלמעשה בעולם שלנו מתרחש אותו הדבר. רק שאנחנו לא מרגישים זאת, איננו מבינים ואיננו מגלים בתוכנו את האפשרויות האלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 21.1.2015

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yVdlE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest