אהבה אחת לכולם

שאלה: אם מהנבראים נדרשת רק הכנה, איזה עיקרון זה מכניס לתוך העבודה שלנו?

תשובתי: את הכול עושה הבורא, הכול בא מלמעלה, ובכלים לא תלוי דבר מלבד ההכנה המשותפת וההדדית שלהם ביחס לנותן, לבורא. כל אחד נמצא יחד עם הנשמות האחרות, הנבראים האחרים, ועם הבורא, המקור. רק כך עלינו להכין את עצמנו.

העיקרון כאן פשוט מאוד. אנחנו צריכים שוב ושוב לדון עליו, לחשוב עליו, לשׂחק איתו, כדי לקלוט אותו יותר ויותר בתוך הרצונות והמחשבות שלנו. הדבר העיקרי הוא השימוש בסביבה: אנחנו משתדלים ליצור קשר הדדי, מתאחדים זה עם זה ומשתווים זה לזה. ברגע שנגלה לפחות גרגיר אחד של הקשר הזה, מייד נוכל ליצור קשר עם הבורא, המשפיע והנותן. וזו תהפוך להיות המדרגה הרוחנית הראשונה שלנו.

אחר כך, כשנתחבר בינינו עוד יותר, נצא למדרגה השנייה של הקשר עם הבורא. וכך כל פעם, לפי מידת הקשר בינינו אנחנו בונים כלי לקבל את השפע מהבורא. בקשר ההדדי שלנו אנחנו יוצרים כוונה להשפיע לו.

אם כך, הכול נמצא בסביבה, בקבוצה, באיחוד ובכוונה ההדדית, לפי העיקרון "ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא". "ישראל" אלו הנשמות הנפרדות, הרצונות שמשתוקקים להתאחד זה עם זה למרות האגואיזם, ולהפוך להיות שווים, מלוכדים, כאיש אחד בלב אחד, בערבות הדדית, באהבה לזולת כמו לעצמם. בכך אנחנו מאפשרים לנותן להשפיע לנו, מביאים לו את הכוונה שלנו לקבל, כדי לגרום לו נחת רוח. אנחנו כמו אחים שמתאחדים לפני אימם. היא אינה יכולה למלא אותנו בנפרד, אלא רק את כולנו יחד. האהבה שלה היא אחת לכולם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לחזור להכרה
לשׂמח את הבורא