אדם ללא נשמה

אם אדם מפתח בתוכו רצון שמכוון להשגה רוחנית עליונה, אז בתוך הרצון המתוקן הזה הוא מתחיל להרגיש מציאות חדשה.

הוא מתחיל לחיות בה בכזאת צורה כפי שהוא חי עכשיו בעולם הזה, ואפילו בצורה יותר ממשית, כיוון שההתרשמויות הרוחניות אינן נעלמות, הן אינן מעומעמות ואינן נחלשות.

האדם נע במהירות כלפי מעלה. ויחד עם זה, הוא מתחיל להבין מה מתרחש עימו כאן בעולם הזה בכל רגע, מדוע מתרחשים כל מיני אירועים. הוא לומד להשתמש בצורה נכונה בכל זה כדי לפתח עוד יותר את הנשמה שלו.

כעבור זמן מסוים הוא הופך ל"תושב" אמיתי של העולם הבא. כלומר, הוא מרגיש מציאות נוספת לאותו עולם שבו הוא קיים היום. ישנה מציאות שאותה אנחנו מרגישים בדרך טבעית, באותם חושים שקיבלנו מלידה, אבל ישנה מציאות נוספת שמנהלת את העולם שלנו, משפיעה עליו.

אם היינו משיגים את ההנהגה העליונה הזאת ויודעים כיצד להגיב עליה בצורה נכונה, אז היינו יכולים להסדיר את חיינו בצורה הנפלאה ביותר. אבל אם אנחנו לא יודעים את כל זה, אנו נאלצים לסבול.

שאלה: יוצא, שעד שאדם לא יפתח בתוכו את הנשמה, אז אין בו נשמה?

תשובתי: ודאי! באף אחד אין עדיין נשמה. אדם נולד עם גֵן רוחני אינפורמטיבי אחד (עם רשימו אחד). זה כמו טיפת זרע שממנה בעתיד צריכה להתפתח הנשמה. אבל אם האדם אינו מפתח אותה, אז אין לו נשמה.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103 מתאריך 1.2.2015, לשמיעת קטע האודיאו, לחצו כאן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xpcX9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest