אדם חדש "נולד" מתוך משחק

אדם יכול להשתנות ולקבל צורה חדשה רק בקבוצה. אנחנו נבראנו כאלה! בקבוצה בת עשרה אנשים צריך ליצור מיני חברה אינטגרלית, שבה יהיו כל אותם החוקים שצריכים להיות בכל האנושות, ולשחק בהם, לשפר אותם.

אנחנו כולנו גדֵלים מתוך משחק ותרגילים: עבודות מעבדה, תרגילים בבית הספר, באוניברסיטה, בכל מקום! רק עליהם האדם גדל! אחרת הטבע ייתן לנו כאלה תרגילים, שאותם נאלץ לבצע, אבל כבר במחיר שונה.

בלימוד לפי השיטה האינטגרלית אנחנו יוצרים עבור האדם כזה אינקובאטור, כזאת חממה, שבה הוא מהר מאוד רוכש ומסגל את זה לעצמו. הוא בונה בעצמו חברה אינטגרלית: דן, רואה חסרונות ויתרונות, מגלה מה אפשר לספוג מהאחרים, באיזה אופן להתחבר איתם. השיטה הזאת נקלטת מהר מאוד, במיוחד כאשר היא ממומשת תוך כדי שיתוף פעולה הדדי בין האנשים. זוהי השיטה היחידה בעולם שבה אתה תלוי באחרים וכולם תלויים זה בזה, ואתם שוחים יחד עם הזרם הזה. זה מצב מדהים!

והאנשים נמשכים לזה. הם פתאום מתחילים להרגיש שכל פעם הם מתעלים מעל עצמם. הם מתחילים לראות את העולם כשקוף, רחב, אינטגרלי. לראות את העולם כאינטגרלי, זה אומר להבין, איך הכול מקושר הדדית, איך יש סיבה ומסובב משלו לכל דבר שמתרחש, מה גרם לתופעה הזאת ואיך היא מולידה תופעות אחרות, באיזו צורה אני נמצא ברשת הזאת ומשתתף בה. למעשה זהו גילוי של העולם, גילוי של המבנים העדינים שלו, של הקשרים ההדדיים שלו, של כוח ההנהגה. אדם, בהיכנסו לתוך הגילוי הזה, מרגיש שזה לא סתם משחק מרתק, אלא הוא פתאום מתחיל להרגיש: "אלה באמת החיים האמיתיים! אני מבין יותר ויותר כיצד הכול פועל. ואני משתתף בזה!".

משחק, זהו מרכיב התפתחות הכרחי, שהומצא לא רק עבור ילדים קטנים. מזה נולד האדם החדש.

מתוך שיחה עם ואלריה, חצ'טוריאן, 27.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מקבוצה לקבוצה
נכונות למגע עם העולם כולו
לא תבלבל חינוך אינטגרלי עם שום דבר